ורחל לקחה את התרפים. כדי שלא ידברו. ותשב עליהם לנהוג בהם מנהג בזיון. כי כשהיו מדברים היו מכבדים אותם בכבוד וריבוץ. ולפי שהיה חושד לרחל אע"פ שאמרה אל יחר בעיני אדוני. חזר לחפש. וזהו ויחפש פעם אחרת ולא מצא. ולפי שלא מצא חרה ליעקב ודיבר כנגדו מה שלא דבר קודם לכן. לפי שלא היה יודע אם ימצא הגניבה בביתו. ואז א"ל מה מצאת בידי שקראת אותי גנב. וזה מה פשעי בגניבת הלב ומה חטאתי בגניבת הגוף שאמרת ותגנוב אותי. וא"ת שהפשע הוא גניבת התרפים. זה שקר כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך. הודיעו בזה שגניבת התרפים היתה עלילה לחפש כל ביתו אם ימצא שם דבר גנוב. וזהו כי מששת את כל כלי מה מצאת שיש בה אותו כלי או אותו דבר שמצאת. נגד אחי ואחיך שהם דיינים בלי חשד. אחר שהם קרובים זה לזה. והתחיל לסדר טענותיו ואמר. זה עשרים שנה וגו'. כלומר ואחר זמן רב כזה אינו מן התימא שתמצא בידי דבר זה. ואפילו תמצאוהו בהיתר הגמור הייתי יכול ללוקחן. אחר שעבדתיך י"ד שנה בבנותיך. שלא כדין התורה ולא כמנהג המדינה. ופירש לו בכאן תנאי הרועים. כי הרועה אינו חייב אם ישבו לו הבהמות. וכן הרועה יכול לאכול גדי אחד ואיל אחד בלי תנאי. וכן אינו חייב בטריפת ארי או דוב. וכן אינו חייב בגניבה אם באו עליו לסטים רבים ביום או בלילה בלי ראות. וזה שאמר רחליך ועזיך לא שכלו בהשגחה. ואילי צאנך לא אכלתי אע"פ שהייתי יכול לאוכלם. וכן טריפה לא הבאתי אליך אע"פ שהייתי פטור. וכן גנובתי יום וגנובתי לילה. הכל שלמתי. וזהו מידי תבקשנה כאלו אחטנה בפשיעה. ולכן הייתי שומר ביום ובלילה שלא כמנהג השומרים. והייתי עומד לחורב ביום ולקרח בלילה. עד שבשמירה העצומה נדדה שנתי מעיני בסבתך. ועם כל זה ותחליף את משכורתי עשרת מונים. וכוונתך לא היתה זאת אלא לשלחני ריקם. לולי אלהי אבי ופחד יצחק. שאיים לך במדת הדין של אלהים. דכתיב ויבא אלהים אל לבן הארמי וגו'. וזהו ראה אלהים ויוכח אמש. וכשראה לבן שלא היה לו מענה לענות ליעקב. אמר ויען לבן ויאמר אל יעקב. כמו שאמר למעלה ויען יעקב ויאמר ללבן כלומר גם לי מענה כמוך. ומענהו ותשובתו היתה תשובת גזלן ואלם בכח. וזהו הבנות בנותי והבנים וגו' וכל אשר רואה לי הוא. כדין ושלא כדין. ומכאן הוציאו האומר שלך שלי רשע. אבל מה אעשה לאלה להרע עצמי. ועתה נכרתה ברית אני ואתה. וכשראה יעקב כוונתו נתיירא שמא ירים לבן אבן לשם ע"ז. ולא דיבר לו כלום אלא הקדים הוא והרים אבן מצבה לשם ה'. ואז אמר בזריזות לאחיו שהם בניו לקטו אבנים ויעשו גל. כדי שלא יעשו הגל לבן ואחיו עובדי ע"ז:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · בראשית · פרק 31 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וזהו שרמזו במדרש ויאמר יעקב לאחיו והלא לא היה לו אלא אחד ולואי קבריה. אלא אלו בניו שכיון שיש לאדם בנים שמגיעים לכתפו נקראו אחיו. וכשראה לבן שלא הניח לו יעקב לעשות גל. הקדים לקרות לו שם. וזהו ויקרא לו לבן יגר שהדותא וגו'. ועכשיו בא לפרש למה הוצרך גל ומצבה כי די באחד מהם. ואמר הגל הזה עד וגו' והמצפה אשר אמר וגו'. וחזר לומר עד הגל הזה ועדה המצבה וגו'. והרצון בזה כי בתחלה אמר כי היה צריך גל ומצבה. שהאחד הר שפל והאחד הר גבוה ותלול. רמז לשני דברים האחד הדברים והתנאים שעברו ביניהם בסתר. שזה רמז לגל השפל. והאחרת הדברים העתידים לבא לזמן רחוק ולמקום רחוק. ולזה צריך לעלות למקום גבוה לראותם כמו המצבה שהיא גבוה. כנגד הראשונה אמר הגל הזה עד ביני וביניך היום. שהם הדברים והתנאים שעברו היום בינו לבינו. וכנגד השנייה אמר והמצפה אשר אמר יצף ה' ביני וביניך. שזהו לשון מצפה כמו הצופה שעומד במקום גבוה לראות למרחוק. וזהו כי נסתר ולא נראה איש את רעהו. צריך אז לזכור המצפה שהיה המצבה. וזהו כי נסתר איש מרעהו למקום רחוק. והזכיר התנאים אם תענה את בנותי וגו' ראה אלהים עד. כלומר מדת הדין של אלהים הוא פחד יצחק הוא עד ביני וביניך. באלו הדברים שהם בינינו מענין הנשים כאמרו אם תענה את בנותי וגו'. ואחר שהשלים בענין הנשים. חזר לומר ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה וגו' עד הגל הזה. לרמוז כי ענין הגל והמצבה היו מורים על ברית אחרת שהיו צריכים לעשות והוא אם אתה לא תעבור אלי. ואם אני לא אעבור אליך בשום זמן ובשום מקום לא אתה ולא זרעך וכן אני וזרעי. וזה ברית אחרת שלא מעין ברית הנשים אלא לעד לעולם. ולזה תמצא כי הוא עבר תחלה זאת הברית שהוא אמר אם אני לא אעבור אליך את הגל הזה. והוא עבר הברית בזמן בלעם כשאמר גדר מזה וגדר מזה וארז"ל סתם גדר של אבנים. לרמוז כי לפי שבלעם עבר ברית הגל נראה לו המלאך במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה והוא של אבנים של לבן. וכדי להבהילו שלא יעבור הברית. אמר וישבע יעקב בפחד אביו יצחק שהוא מדת הדין ורצועה להלקותו. כאמרו ופחד יצחק היה לי. ובזוהר אמרו שנשבע בפחד יצחק ללמדנו חומר השבועה ושאין לאדם לישבע. ואם ישבע שלא ישבע במקום העליון. שהרי בכאן לא נשבע באלהי אברהם אלא למטה ממנו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39