ולפי שכבר אמרנו שתכלית ביאת עמלק לא היה אלא לאחר ביאתם לארץ. בענין שלא תתקיים ברכת הארץ שנאמר מטל השמים ומשמני הארץ. ואמר לרשתך את ארץ מגוריך. סמך לכאן והיה כי תבא אל הארץ. על כרחו של עמלק. וירישתה וישבת בה. ראוי שתתן הודאה לה' על טובו אשר גמלך בביאת הארץ ובנצחון עמלק. שהוא מהנפלאות הגדולות שבתורה. עד שהוצרך שם זכות אברהם יצחק ויעקב. לפי שהיה גובר עמלק כמו שכתבתי שם. ואחר שהשם הצילך מעמלק. ולקחת מראשית כל פרי האדמה. כמו שעמלק נקרא ראשית גוים עמלק. כן ראוי לך שתקח מראשית כל פרי האדמה לתת הודאה לשם. מה יש לך לומר הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ. על כרחו של עמלק. כאומרו אז נבהלו אלופי אדום. ולפי שדבר עמלק הוא דבר גדול. אמר הגדתי היום. ולא אמר ספרתי או דברתי. אלא הגדתי. שהוא לשון המשכה. כמו משכו שתרגומו נגידו. וכן כל לשון הגדה הוא לשון משך חכמה. כמו האספו ואגידה לכם. וכן ותגד לבני ישראל. וזהו הגדתי היום. דבר משך חכמה הרמוזות בענין עמלק. לה' אלהיך שהוא אלהים אמת. ואתה מכיר יכלתו ומעלתו לפי שאתה משמש במקדשו:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · דברים · פרק 26 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39