אחר כך סיפר שבאו לאביו וספרו לו כבוד יוסף ויפג לבו. לומר שנהפך מחום לקור ונתקרר ויחלש. וכשומעו דברי יוסף וראה בפועל העגלות שלא נמצאו בכל הארצות זולתי במצרים. ותחזק לבו ורוחו. ולפי שקנה מיד השלימות שאבד. אמר ויאמר ישראל ולא אמר יעקב. ורבותינו אמרו כי רמז העגלות הוא סוד עגלה ערופה. והוא האמת כי הוא ממסורת הברית שמסר לו יעקב. וזהו לפי שאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף. ולמעלה אמר אשר שלח פרעה. ובמדרש הגלוי אמרו אותן עגלות ששלח פרעה לשאת אותו. היתה ע"ז חקוקה עליהם ועמד יהודה ושרפם. למוד הוא אותו השבט לשרוף ע"ז שנאמר ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו. מהו וישאם וישרפם. כד"א ותעל משאת העיר. עמד יוסף ונתן להם עגלות אחרות ולכך כתיב וירא את העגלות אשר שלח יוסף ע"כ:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · בראשית · פרק 45 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39