צרור המור על התורה · דברים · פרק 28 · פסוק 12

ואמר והלוית גוים רבים. לרמוז כי השם יעשה בדרך נס שלא יחסרו גשמים בארצו אע"פ שיחסרו בארצות הגוים. כאומרו הנותן מטר על פני ארץ שהיא ארץ ישראל שירד בה מטר רב. ושולח מים מעטים על פני חוצות. שזה רמז על חוצה לארץ שאינו יורד בהן אלא תמצית ארץ ישראל. ולכן אמר בכאן יפתח ה' לך את אוצרו הטוב ולא לאחרים. ובזה והלוית גוים רבים. לפי שיהיה רעב בארצם ויבואו להלוות ולמשכן ולמכור כמוזכר ביוסף. ובזה ונתנך ה' לראש ולא לזנב. כי כולם יבאו להשתחוות לך לפי שאתה הראש אשר ישתחוו שם והם יהיו כמו הזנב. כי אחר שהם עומדים בארץ טמאה הם יהיו כמו זנב הבהמה שעומד במקום טמא בקיא צואה בלי מקום. ואתה כמו הראש שעומד במקום טהור. וזהו והיית רק למעלה אצל הראש ולא תהיה למטה אצל הזנב. אבל הגוים הם למטה כמו הזנב. ורמז ג"כ ונתנך ה' לראש ולא לזנב למה שאמר קולה כנחש ילך. כי הנחש לעולם מגביה זנבו כנגד ראשו. ואוה"ע הם משולים לנחש לפי שהם באו מזוהמת נחש הקדמוני. ולעולם הם (מאמרם) [מגביהים] הזנב כנגד הראש שהם ישראל. להכותם ולענותם כשהם תחת ממשלתם. ולכן הבטיחם כשיהיו טובים שיהיו לראש ולא לזנב. באופן שבזה תהיה למעלה ולא תהיה למטה. בתנאי שתשמע אל מצות ה' אלהיך לשמור בפה. כי זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. ולעשות בפועל. ולא תסור מכל הדברים בלב. שלא תסירם מלבבך כאומרו ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. וזה כענין בפיך ובלבבך לעשותו. וכל זה אמר כנגד הארורים שכלולים כולם במחשבה בדיבור ובמעשה. כמו שפירשתי למעלה באומרו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו'. וזה שאמר בכאן ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם. במחשבה ובדבור ובמעשה: