צרור המור על התורה · במדבר · פרק 21 · פסוק 4

אח"כ אמר ויסעו מהר ההר ותקצר נפש העם בדרך. לפי שהיו קרובים לארץ ישראל. כמאמרם ז"ל שהיו הגרים מביאים להם מפירות הארץ ובראותם הפירות היו מתים. לפי שהכתוב אמר אם יראה איש את הארץ הטובה שלא יראו בטובתה. ולפי שדברו לה"ר ואמרו כי אין לחם ואין מים וכו'. נענשו בנחשים השרפים. לפי שהנחש הוציא שם רע בראשונה. ואמר השרפים לומר שמתו גופם ונשרפה נפשם. לפי שלשון הרע שקול כנגד עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. וכמו שפירשתי הטעם בפרשת מצורע עיין שם. ולכן כשאמרו חטאנו. מיד נתכפר עונם ובישר להם ברפואת נפשם. דכתיב עשה לך שרף ולא אמר נחש. וזהו והיה כל הנשוך וראה אותו וחי רפואת הנפש. ואמר ויעש משה נחש נחשת. להורות שאחר שהתשובה היתה שלימה כאומרם כי דברנו בה' ובך. כי כן ראוי לכל בעל לשון הרע שלא יבוש מחבירו. אלא שיאמר לו אני דברתי ממך לה"ר. ובזה ירפא גופם ונפשם ולא נפשם לבד. בענין שבאומרו נחש נחשת הוא כמו נחש ושרף. ואמר והביט אל נחש הנחשת לרמוז כי הבעל תשובה אין די לו בתשובה. אלא שישים על נפשו שלא יחזור לחטאתו. ולכן אמר השם ידעתי את יצרם כי עכשיו אומרים חטאנו. וכאשר תהיה הרוחה יחזרו לקלקולם. לכן אני אומר ושים אותו על נס. בענין שיראוהו ויפחדו ולא יחזרו לקלקולם. ויזכרו וישובו אל ה' ולא יחטאו. שאם יוסיפו לחטוא השטן עומד על ימינם. והנחש עומד על נס לנגדם לנשוך אותם. ולזה צוה והביט אל נחש הנחשת. ובפרשת בא אל פרעה בענין המזוזות והמשקוף פירשתי. איך חס הקב"ה על כבוד הצדיקים יותר מעל כבודו. ולכן הזכיר השם המזוזות בראשונה כנגד משה ואהרן. ומשקיף באחרונה כנגד השם. ומשה לא רצה אבל אמר משקוף בראשונה כנגד השם. ואח"כ המזוזות כנגדם. וכן בכאן הם דברו באלהים ובמשה ולכן שלח בהם נחשים כנגד ה'. השרפים כנגד משה שהוא כנגד מלאך ושרף. ולכן כשחזרו בתשובה אמר השם עשה לך שרף. כלומר בשביל כבודך עשה שרף כי כבודי במקומו מונח. ואני חס על כבודך יותר מעל כבודי. ומשה לא רצה וחס על כבוד השם ולא על כבודו. וזהו ויעש משה נחש נחשת בשביל כבוד השם: