צרור המור על התורה · בראשית · פרק 35 · פסוק 21

ויסע ישראל ויט אהלה. הטעם שאמר בכאן ישראל. ובכל פרשה של מעלה כתב יעקב. ויצב יעקב ויקרא יעקב. לפי שיעקב לפי שלימותו היה לו חסרון גדול להיות לו שני נשים. ולכן קודם מיתת רחל קראו יעקב. אבל אחר מיתתה קראו ישראל. וזהו ויסע ישראל ויהי בשכון ישראל וישמע ישראל. להורות על מעלתו ושלמותו כי הוא שלם ואיננו חסר. ומה שאמר ויהיו בני יעקב הוא על ענין ראובן שנראה שחטא. וכן לפי שבעוד שנקרא יעקב נולדו לו אלו הבנים. וזהו אלה בני יעקב אשר יולד לו בפדן ארם קודם שנקרא שמו ישראל. ומה שאמר ויבא יעקב אל יצחק אביו להורות על מעלתו ושפלותו. כי אע"פ שהיו לו בנים ומעלה. לגבי אביו היה יעקב. ואמר היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק. ואם הוא ידוע. לרמוז בכאן כי מעלת יעקב שנתחבר עם אברהם ויצחק להיות רגל שלישי למרכבה. כאומרם האבות הם הם המרכבה. ולכן נקרא קרית הארבע. כי עתיד דוד להתחבר עם האבות להיות רגל ד' מהמרכבה. וזהו היתה לראש פנה. וסמכוהו לפסוק ויבחר בזרעם אחריהם זה דוד. וזהו בחברון מלך ז' שנים לפי שנתחבר עם האבות וזהו קרית ארבע היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק. ועכשיו בא יעקב להתחבר עמהם. ולפי שהשלים ה' מאויי יצחק בביאת בנו. כתב מיד ויהיו ימי יצחק ק"פ שנה ויאסף אל עמיו. להורות על מעלתו שמיד נאסף בג"ע ולא הלך מדחי אל דחי כמו שאר האנשים שאחר מיתתם נפשם הולכת לשוט בארץ ולא מצאה מנוח מיד. אבל בכאן וימת ויאסף זקן ושבע ימים. לרמוז שמלא ה' כל ימותיו לא כאברהם שנאמר בו זקן ושבע ולא שבע ימים. לפי שקצר השם ה' שנים משנותיו בעבור עשו: