ויהי יצחק בן ארבעים וגו' ויעתר יצחק לה' וגו' לנכח אשתו. הנראה מפשט הפרשה כי סבת עקרות רבקה וסבת לידת עשו הרשע היתה בסבת רבקה. אע"פ שהיתה צדקת היתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע. ולכן יצא ממנה עשו. אבל יצחק היה צדיק בן צדיק. וזה יסתייע ממה שאמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה. דבק בדרכי ה' דומה לאביו. עד שהכל היו אומרים אברהם הוליד את יצחק. וזה התמיד ארבעים שנה. ובסבתו לא יבא רע לעולם. אבל לקח את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם שהיה רשע אנשי רשע אחות לבן הארמי אחות רשע רמאי בן רמאי. ולכן ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. ר"ל על אשתו כי עקרה היא. ויעתר לו ה' לפי שהיה צדיק בן צדיק. וכן יסתייע ממה שאמר ויתרוצצו הבנים בקרבה. שלא היה לו לומר אלא ויתרוצצו הבנים. למה אמר בקרבה כי ידוע הוא. אבל רצה לומר כי סבת הריצוץ היה בסבתה וזה בקרבה:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · בראשית · פרק 25 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39