צרור המור על התורה · במדבר · פרק 11 · פסוק 21

ויאמר משה שש מאות אלף רגלי וכו'. כבר דרשו בו מה שדרשו. ורבני צרפת אמרו כי לפי שכתוב איש כי ישחט שור או כשב ואל פתח אהל מועד לא הביאו. ואחר שהם שש מאות אלף רגלי. ואין כאן אלא אהרן ובניו מי ימצא להם. ולזה באתהו התשובה היד ה' תקצר. ולזה ויגז שלוים מן הים. דבר שלא היה צריך טורח בהן. והנה יש לספק בפרשה שתי ספיקות. ואולי מתוכם יתברר קצת מן האמת. הספק הראשון למה אמר למעלה מאין לי בשר. כי הם לא שאלו ממנו בשר אלא שאמרו מי יאכילנו בשר. והספק השני למה אמר בכאן שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו. מה צ"ל העם אשר אנכי בקרבו. כי ידוע הוא שהיה יושב בקרבם. ולכן נאמר כי משה לא היה משים ספק ביכולת השם חס וחלילה. אבל הוא היה מתרעם על עצמו. והיה זה כן לפי שידוע שהמנהיג הוא המדינה. כאומרו למן היום אשר הוצאתי את בני ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר וגו' ואבחר בדוד. ואבחר בירושלם היה לו לומר. אבל נראה שדוד הוא כירושלם וירושלם כדוד. ואחר שזה כך. דבר ראוי הוא שכשהמלך יחדש או יצוה חוקים או נימוסים במדינה. שיהיו דברים ראוים. נאותים לכל בני המדינה. ונאותים למנהיג המדינה. ויהיו באופן שהמנהיג יכול להנהיג בהם בני המדינה בכל עת ובכל זמן. ואם לא יהיו על הסדר הזה אלא שאפשר שמהם יבא רע ונזק למנהיג. ולא יוכל להנהיג העם בכל הזמנים בשוה. עד שלסבת זה העם ירננו אחריו ויאמרו מה היה שהימים הראשונים טובים מאלו. ולמה לא תתנהג עמנו בדת ונימוס המלך. טוב לו את אשר עדן לא היה. ויותר טוב היה למלך שמעולם לא היה מצוה כך. ואחר זאת ההצעה נבין השאלה. כי משה לא נתרעם על השם אלא על עצמו ואמר כן בענין שאלת הבשר. אני יודע שאתה יכול לתת להם שאלתם ולתת להם בשר עד אשר יצא מאפם. אבל אדוני יש לך להביט אם בזה הענין יבא לי נזק. אחר שאני בקרבם ואני מנהיגם. כי בכל עת ועת יבאו לשאול ממני בשר בזול כמו שנתת להם עכשיו. ואם איני יכול למלאת שאלת המוני עוד מעט וסקלוני. ולכן אע"פ שיבא טוב להם. יש לך לראות איך אני בקרבם ומנהיגם. וז"ש שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם. ואינך רואה הנזק המגיע לי בזה. כי היום או למחר יבאו לבקש לימודם וירצו שאתן להם בשר ואין לי. כי מאין לי בשר לתת לכל העם הזה. ואחר שאני בקרבם ואתה אמרת בשר אתן להם. ויבא לי נזק מזה כי אין לי יכולת למלאת שאלתם ולספק צרכם. וזהו הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם. אם כן יותר טוב היה שלא תתן להם בשר. אחר שיבא נזק גדול למנהיג. ואז השיבו השם מיד. היד ה' תקצר. כלומר אם לא אתן להם יאמרו שידי קצרה. ואתה רוצה שבשביל הנהגתך יוציאו לעז עלי. עתה תראה היקרך דברי שיאמרו זה. ולפי דעת האומר שדבר משה שלא כהוגן. יהיה עונשו עתה תראה ולא תראה מלחמת ל"א מלכי כנען. והוא על דרך שאמרו עתה תראה אשר אעשה לפרעה: