צרור המור על התורה · בראשית · פרק 48 · פסוק 15

ואמר לו האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק וגומר. ולא בירכו אלא בירך לבניו. ובזוהר אמרו כי בברכת הבנים כלולה ברכת האב. והנרצה אצלי כי לפי שיעקב רמז ליוסף בדבריו שלא היו ראוים לברכה. וכן שינה הסדר לשים ימינו על ראש הצעיר. להורות לו שהבכור נמצא בו שמץ דבר. לכן לקרר דעתו אמר לו לא תחשוב שזה חסרון אצלך. כי כבר ידעת כי אחרים גדולים ממך קרה להם כזה וכזה והיה בזרעם זרע כשר ופסול. כי אברהם הוליד לישמעאל. ויצחק הוליד לעשו. ולזה הזכיר בכאן ברמז האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק. ולא בעבור פיסול בניהם הניחו הם לעבוד את ה' ולהתהלך בארצות החיים. והוא האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה בלי הפסק באופן שמטתי היתה שלימה. ולכן לא תחשוב כי זרעך הוא כזרעם. כי המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. כמו שבירך לנערי ולבני. ויקרא בהם שמי בראשונה. ואחר כך שם אבותי. ואחר שבמיטתי אין פיסול והם חשובים כבני ממש. איך אפשר שיהיה בהם פיסול. והרמז בזה שהפיסול יהיה מעט. והכשרות יהיה מרובה. וזהו וידגו לרוב בקרב הארץ. ואולי רמז כי סבת שלימותו היה היסורים שעבר מנעוריו. וזהו האלהים הרועה אותי ורודה אותי במדת הדין מנעורי עד היום הזה. ולכן המלאך הגואל אותי מכל רע. יברך את הנערים ויגאלם מכל רע כמו שגאל אותי: