ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו. אולי שרצה להענישו לפי שלא נזדרז למצות כהוגן ולקח אשתו עמו. וחברת האשה היא עכוב על האיש. כ"ש אם היא יולדת או הרה ללדת. ולפי שהוא היה בדרך מצוה ולא היה לו להתדבק עם אשתו. ויבקש המיתו שהוא העונש. ולכן הזכיר ויקח משה את אשתו ואת בניו ולא היה לו ללוקחם. ולכן כשמשה הרגיש בדבר פירש ממנה. וזהו מאמר רז"ל משה פירש מאשתו מדעתו. ועזבה במלון והלך לדרכו ושלחה לבית אביה. והעד ויקח יתרו חותן משה את צפורה וגו'. ותקח צפורה צור למול בנה. וזה לאות שלא היה משה שם. כי אין זה מעשה אשה כי משה צוה עליה לעשות. זה חתן דמים אתה לי. כאשה שמפייסת ומשחקת את בנה הקטן וקוראה לו בעלי וחתני ואבי. וירף ממנו. אולי נשפך דם רב. אז אמרה חתן דמים למולות. שנשפך דם רב מהמילה. והיא מפייסת את בנה בדברים. והקבלה אמת:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · שמות · פרק 4 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39