צרור המור על התורה · דברים · פרק 4 · פסוק 32

ואמר כי שאל נא לימים ראשונים. לפי שאמר למעלה ושמעת בקולו. ואמר שראוי להם לשמוע בקולו אחר שהוא מהדברים הגדולים שבתורתינו. שיתראה השם בכבודו ובעצמו לדבר אל עם דל ודך. וזה שכתוב כי שאל נא לימים ראשונים הנהיה כדבר הגדול הזה. והוא השמע עם קול אלהים. ולאחר שאתה שמעת דבר גדול כזה. ראוי לך לשמוע בקולו ולא תעבור על דבריו. אחר שדבר עבודה זרה לא מסרו לנביא וחוזה. אלא הנה אלהינו זה נתן קול גדול ולא יסף במתן תורה. ואפי' בלא זה היית צריך לשמוע בקולו ולדבקה בו. אחר שעשה עמך נסים ונפלאות גדולות ביציאת מצרים. וזהו שאמר הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים. או יאמר כי שאל נא. לפי שאמר למעלה שאם ישובו אל ה' יושיעם מצרתם כאומרו לא ירפך ולא ישחיתך. ואולי יאמרו ישראל שכבר הם נואשים בגלות באחרית הימים. אחר שעשו הרע בעיני ה' איך אפשר שברוב ימים יפקדו. לזה אמר לא תאמר כן שכבר ראית דבר גדול מזה בימים הראשונים. שלא היית ראוי לעשות עמך נס ופלא. והשם למען שמו עשה עמך נסים ונפלאות במתן תורה בזמן יציאת מצרים. שהיית עובד עבודה זרה והיית טמא בגלולי מצרים. וזהו כי שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם הראשון על הארץ. שאז אע"פ שהוא היה חייב כלייה בעונו. והשם עשה עמו חסד והחיהו. אבל אח"כ לא נהיה כדבר הגדול הזה ולא נשמע כמוהו. לשמוע עם חוטא ואשם. קול אלהים ויחי כמוך. או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי. כמאמרם ז"ל כי שניהם היו מינים וגוים. ישראל ומצרים. וכמו שמצרים היו רשעים ועובדי גלולים. כן היו ישראל. וזהו גוי מקרב גוי. וכל זה על צד הפלא במסות באותות ובמופתים. ואם כן יש לך לבטוח בה' ולהשען באלהיך. שכמו שעשה נסים ונפלאות עמהם אע"פ שלא היו ראויים. כן יעשה עמך באחרית הימים אם תשוב אליו. וכל זה מצד רחמיו ומצד זכות אבותיך. וזהו ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך כן יעשה עכשיו: