צרור המור על התורה · דברים · פרק 14 · פסוק 1

וסמך לכאן בנים אתם לה' אלהיכם. לפי שדיבר למעלה בענין ע"ז. סמך לכאן ענין גדידה וקרחה שהם חוקי ע"ז. וזהו לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם כי עם קדוש אתה לה'. פרוש מכל ע"ז וטומאה ותועבה. ולכן ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה. ואוצר חביב בעולם הנפשות. כמו שבישרם במ"ת והייתם לי סגולה לא עשה כן לכל גוי. כי עין לא ראתה אלהים זולתך. וזהו ובך בחר ה' מכל העמים. ואחר שאתה יודע שאתם בנים לה'. אע"פ שמת לכם מת. אינו מת אלא חי. כמו שאתם נקראים בני אל חי. ולכן אל תבכו למת ולא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם. שנראה שהוא אבוד ולכן אתם בוכים עליו. ואינו כן כי הוא הולך בין החיים. כאומרם הצדיקים במיתתם קרויין חיים והולך לעולם הנפשות. ולכן אמרו בזוהר שזה דומה לבן מלך ששלחו המלך לכפר אחד לגדלו. לימים שלח המלך בעבורו להמליכו. כשהלך התחילו כל הכפר לבכותו להצטער על פרידתו. פקח א' מהם היה שם ואמר להם שוטים למה אתם בוכים. כי הוא הולך למלוך על כל המלכות ואתם בוכים. כך המלך זה הקב"ה ששלח האדם לזה העולם לגדלו בתורה ובמצות. וכשהגיע זמנו ליפטר מן העולם בוכים ומתאבלים על פרידתו. פקח אחד היה שם זה משה שאומר להם שוטים למה אתם בוכים. לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה לה'. והוא הולך לאוצר חביב של עולם הנשמות לעלות במעלה עליונה. וז"ש בדרשי ז"ל ומה תדאג פה להפקד בלי מלחמה דמית היות מבני עליה וכו':