ואמר ויכל יעקב לצוות את בניו. להורות שהשלים השם תאותו שהיה חומד לצוות את בניו. וזהו ויכל יעקב וגו' ומיד ויאסוף רגליו אל המטה. להורות שלא היה כחולה מושכב על מטתו כפוף. אלא רגליו נטויות כבריא. בענין שתהיה ברכתו ומתנתו מתנת בריא. ובדעתו בירך לכל בניו. וזהו ויכל יעקב לצוות את בניו כולם. ואז ויאסוף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו. אבל לא נאמרה בו מיתה כמו שכתבתי בתחלת הפרשה. ורבותינו אמרו באברהם ויצחק נאמרה מיתה מה שלא נאמרה ביעקב. לפי שהניח אברהם בנים רשעים בני ישמעאל ובני קטורה לפיכך נאמרה בו מיתה. וכן יצחק הניח עשו ואלופיו. אבל יעקב שהיו כל בניו צדיקים לפיכך לא כתב בו מיתה. ללמדך שכל מי שמת והניח כל בניו עוסקין בתורה ובמצות כאלו לא מת:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39