ואמר ויגוע כל בשר. להורות על גבורת האדם ועל גובה קומתו כי אחרי שגברו המים ויכסו כל ההרים וחמשה עשר אמה למעלה מכל ההרים באופן שגוע כל בשר הרומש על הארץ ועוף ובהמה ואחר כל זה כתב וכל האדם. להורות כי אולי עלו על ההרים להציל עצמם וכשגברו חמשה עשר אמות המים על הארץ דחו ולא יכלו קום באופן שכל אשר נשמת רוח חיים באפיו שהוא האדם מתו. ובמדרש הנעלם אמרו כי הנשמה אין הכל זוכין לה אלא הצדיקים גמורים. ואם כן איך אמר בדור המבול שהיו כלם רשעים כל אשר נשמת רוח חיים. אבל אמרו שם כי הרצון בזה שאם היה באותו דור אדם אחד שהיה בו נשמה לא ימותו מדכתיב מנשמת אלוה יאבדו. אבל בכאן כל אותם שהיה נשמת רוח חיים באפם כבר מתו ונסתלקו מן העולם כגון חנוך ומתושלח הצדיק:
קריאה במקור
צרור המור על התורה · בראשית · פרק 7 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzeror Hamor, Warsaw, 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036048
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08ffe44a9ee25f20140b59038ac0ff0329bcd099b4b6835d1d14de4640bd1e39