יפה את וגו'. רבי יהודה ב"ר סימון פתר קרא בקרבנות, יפה את רעיתי כתרצה אלו הקרבנות שאתם מתרצים בהם כמש"נ ונרצה לו לכפר עליו, נאוה כירושלים אלו הקדשים שבירושלים, כמש"נ (יחזקאל ל״ו:ל״ז-ל״ח) כצאן קדשים כצאן ירושלים גקרבנות סתם הם קדשי המקדש הנאכלים במקדש וקדשי ירושלים הם קדשים קלים הנאכלים בכל העיר, ופסוק זה נאמר בגלות, ואמר יפה לי את כתרצה – כזמן שנתרצית לי בקרבנות המקדש ובקרבנות ירושלים, כמבואר.
. (מ"ר)
יפה את וגו'. דבר אחר יפה את רעיתי כתרצה אלו נשי דור המדבר שלא נהנו מנזמיהן למעשה העגל. נאוה כירושלים – שכל מי שהיה רוצה ומבקש טיפוסים של פעור היה הולך ומוצאה בירושלים, הדא הוא דכתיב (ישעיהו י׳:י׳) ופסיליהם מירושלים ומשומרון דר"ל וזהו בעת שלא היו עושין רצונו של מקום, אבל בעת שעשו רצונו של מקום השליכו כולם הפסילים לחוץ לבערם. ונראה דלכן נקט בלשון מהופך וחיובי, להורות רבותא דאע"פ שכל כך היו מצויים הטפוסים של עבודה זרה בירושלים, אפ"ה בשעה ששבו בתשובה התגברו על יצרם ובערום כליל מירושלים, ואיירי קודם שנתבטל יצרו של עבודה זרה כמבואר ביומא נ"ד א'.
. (שם)
יפה את וגו'. דבר אחר יפה את רעיתי כתרצה – כשאת רוצה, כד את בעי אי את בעי למילף מכלום הר"ל כשאתה רוצה בעבודת ה' אין אתה צריך ללמוד ממי שהוא אופן העבודה ומעצמך יודע ומכוין יפה, כדמפרש, ודריש כתרצה נוטריקון כשאת רוצה ר"ל כשתרצה.
, מי אמר להם להביא עגלות ובקר לטעון המשכן, אם לא מהן עצמן, כמש"נ ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב. (שם)