קריאה במקור

תורה תמימה על שיר השירים · פרק 1 · פסוק 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
היפה בנשים. היפה שבנביאים, המעולה שבנביאים קטזכנוי למשה שהוא גדול שבנביאים, כפי שיתבאר בדרשות הבאות. , ולמה נמשלו הנביאים בנשים, מה אשה אינה מתביישת לתבוע צרכי ביתה מבעלה כך הנביאים אינם מתביישים לתבוע צרכיהן של ישראל מאביהם שבשמים קיזטעם הדבר משום דלכן אינה מתביישת לתבוע צרכי הבית מבעלה משום דיודעת היא דצרכי הבית נוגעים גם לו, כך יודעים הנביאים שצרכי ישראל הם נוגעים כביכול גם להקב"ה, כי ישראל וקוב"ה חד הוא. .
(שם)
2
צאי לך בעקבי. ר' אליעור אומר [אמר ליה הקב"ה למשה], מחררה שנטלו ישראל ממצרים ואכלו ממנה ל"א יום אתה יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב, שנאמר (תהילים ע״ב:ט״ז) יהי פסת בר בארץ קיחעקב הוא כנוי לסוף כל הענין, לפי שהוא סוף מחלקי הגוף, וכאן מרמז לעקבא דמשיחא, כלומר לקץ הימים, ודרשה זו והבאות אחריה בענין זה כולן לכונה אחת נועדו, כי לפי המתבאר בפסוק הקודם בדרשה הגידה לי שאהבה נפשי שאל משה מהקב"ה איכה ירעה ויפרנס את ישראל לעתיד, ועל זה השיב לו הקב"ה ראי איך הייתי מפרנסם במדבר ושוב לא תתפלא איך אפרנסם לעתיד, וכל הדורשים כאן ובדרשות הבאות סמך כל אחד על פרט אחד ניסי מכלכלת הקב"ה את ישראל במדבר, הדורש הזה [ר' אליעזר] תפס הספקת החררה לל"א יום [ויש בזה גירסות שונות], ור' עקיבא בדרשה הבאה תפס ענין ענני כבוד, ורבנן בדרשה שבסמוך תפסו אכילת המן. .
(שם)
3
צאי לך בעקבי. ר"ע אומר, [אמר ליה הקב"ה למשה], ממה שהקפתי אותם בענני כבוד במדבר אתה יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב, שנא' (ישעיהו ד׳:ו׳) וסוכה, תהיה לצל יומם קיטעיין מש"כ באות הקודם וצרף לכאן. .
(שם)
4
צאי לך בעקבי. רבנן אמרי, [אמר ליה הקב"ה למשה], ממה שהאכלתים במדבר את המן שהיה מתוק מדבש וחלב אתה יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב שנאמר (יואל ד׳:י״ח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס קכעיין מש"כ לעיל באות קי"ח וצרף לכאן. .
(שם)
5
בעקבי הצאן. א"ר גוריון, בזמן שצדיקים בדור הם נתפסים על עון הדור, ובזמן שאין צדיקים תינוקות של בית רבן נתפסים, ומאי קרא, אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, ואמרינן גדיים הממושכנים על הרועים קכאר"ל הגדיים שהם ממושכנין להיות נתפסים במקום צדיקי הדור, ויתכן דמפרש המלה על כמו אחר, וכמו על עולת התמיד, ור"ל אחר משכנות הרועים [הצדיקים], נתפסים הגדיים, התנוקות שמכונים בשם גדיים כמבואר בברכות ס"ג א'. .
(שבת ל"ג ב')
6
בעקבי הצאן. אמר ליה הקב"ה למשה, סוף כל הצאן לצאת ממצרים ואתה יוצא באחרונה, ולמה כן, לפי שהיה עסוק בלקיחת עצמות יוסף קכבגם דרשה זו י"ל כי היא מכוונת לתשובה לשאלת משה להקב"ה [פסוק הקודם] איכה ירעה ויפרנס לישראל לעתיד, על זה השיב לו הקב"ה, כי לא יאמין אשר אך בו במשה בטחו ישראל אלא הם בוטחים בה' והוא יפרנסם, וראיה שהרי גם ממצרים יצאו בלעדו, שהוא נשתהה שם להתעסק בעצמות יוסף, ואלו היה כל בטחונם בו היו מחכים עליו. .
(מ"ר)
7
בעקבי הצאן. אמר ליה הקב"ה למשה, סוף כל הדור למות ואת כותהון קכגזו היתה בתשובה לשאלתו ע"ד כניסתו לא"י והשיב לו צאי לך בעקבי הצאן, כמו שכל אותו הדור מתו במדבר כך ימות הוא. .
(שם)
8
ורעי את גדיותיך. תניא, א"ר אלעזר ב"ר צדוק, אראה בנחמה אם לא ראיתי את בתו של נקדימון בן גוריון שהיתה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים, וקראתי עליה מקרא זה, אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך, אל תקרא גדיותיך אלא גויותיך קכדבצירוף א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. והד' מתחלף בו'. .
(כתובות ס"ז א')
9
ורעי את גדיתיך. א"ר חלבו, בשעה שהיה משה מפייס ומתחנן לפני הקב"ה שיכנס לארץ, אמר ליה, ורעי את גדיותיך, גדיים נכנסים, תיישים אין נכנסים קכהלפי הפשט הוי הלשון גדיים ותיישים משל לדור הצעיר של המדבר דדור הקודם, והוי הכונה שהדור הצעיר יכנס לארץ ולא הדור הקודם וכמ"ש בפ' דברים אם יראה וגו' הדור הרע הזה וגו', אבל לא נתבאר מה שייכות זה לדברי הקב"ה בתשובה לבקשת משה אדות הכניסה לארץ. ונראה דמכוון הענין בכלל למ"ש במ"ר פ' חקת פ' י"ט, אמר הקב"ה למשה באיזה פנים אתה מבקש ליכנס לארץ, משל לרועה שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן, בקש הרועה ליכנס לפלטרין של מלך, א"ל המלך, עכשיו יאמרו הבריות, השבית הצאן ואתה נכנסת לפלטרין, אף כאן וכי שבחך הוא שהוצאת ס' רבוא וקברתם במדבר ואתה נכנס לארץ, עכשיו יאמרו אין לדור המדבר חלק לעוה"ב, הלא תהא בצדן ותבא עמהם וכו', ע"כ, ולפי"ז מתבאר שהשיב צו הקב"ה ורעי את גדיותיך, היינו הדור שרעית אותו במדבר בחייך ועתה הם תיישים תרעי אותו במיתתך, והיינו שתהיה קבור אצלם ותבא עמהם לעוה"ב, והוי הפי' גדיים נכנסים הדור הצעיר שקם עתה, ותיישים הוא הדור שרעה אותם משה. .
(מ"ר)
10
על משכנות הרעים. [אמר ליה הקב"ה למשה], אומר לך עד מחי אהה קיים על עמי והרעה בם, על משכנות הרועים, על ארעיהון של רעים וקשים שהיו בהם, זה סיחן ועוג קכודריש רועים מלשון תרועם בשבט ברזל, וגם מענין רעים, וזה היה בסיחן ועוג שהיו רעים וקשים. .
(שם)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 7d898a1be4cc0340c4cb1ba5544e65f1ec86abe042e46aad7744e81d4d871cd7