1אחות לנו קטנה. ר' יהודה ב"ר סימון אומר, לעתיד לבא עתידין כל שרי אוה"ע לבא ולקטרג לפני הקב"ה על ישראל ואומרים, רבש"ע, אלו עבדו עבודת כוכבים ואלו עבדו עבודת כוכבים, אומר להם הקב"ה, אחות לנו קטנה, מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין עוינים אותו לפי שהוא קטן, כך כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה בא יוהכ"פ ומכפר עליהם לדונעשו אז כקטן שנולד, וזהו הרמז קטנה. והנה אע"פ דלפי תשובה זו אפשר לאוה"ע לטעון למה לא נתן גם להם יום אחד לכפר, צ"ל דעיקר הכונה שבאותו יום שבין ישראל בתשובה משא"כ עובדי אלילים אין שבין לעולם.
.
(שם)
2אחות לנו קטנה וגו'. א"ר יוחנן, מאי דכתיב אחות לנו קטנה ושדים אין לה – זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד להר"ל זו עילם שהיה בה דניאל, כדכתיב בי' (דניאל ח׳:ב׳) ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה, שזכה ללמוד ולא הרביץ תורה בישראל ולא כמו בבל שגדלה את עזרא הסופר שלמד תורה ברבים כנודע, ומכנה הרבצת תורה בשם שדים על שם שמניקים לאחרים, וגם כי התורה מכונה בשם חלב כמ"ש דבש וחלב תחת לשונך שדרשו על התורה.
.
(פסחים פ"ז א')
3אחות לנו קטנה וגו'. רבי ברכיה פתר קרא באברהם אבינו, אחות לנו קטנה – זה אברהם שאיחה את כל באי העולם לפני הקב"ה לוכמש"כ בי' ויקרא שם בשם ה' אל עולם ודרשו (סוטה י' ב') אמר ריש לקיש אל תקרא ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב [ועיין מש"כ בטעם דרשה זו בתורה תמימה במקומו פ' וירא (כ"א ל"ג)], וזוהי הכונה שאיחה, מלשון מאחין את הקרעים, שאחדן ואגדן לבריות בדעת יחוד ה'.
, ועד שהוא קטן היה עסוק במצות ובמעשים טובים לזרומז להדרשה (נדרים ל"ב ב') בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו, וכבר החל להתעסק במצות ומע"ט.
, ושדים אין לה – עדיין לא בא לכלל מצות ומע"ט לחלפי הפשט הוי הכונה שעדיין לא נצטווה על התורה, אבל הלשון לכלל מעשים טובים קשה לסבול פירוש זה, דמעשים טובים בכלל אינן תלויין במצות התורה, ולכן יותר נראה הכונה ע"פ המבואר באות הקודם דאגדה זו רומזת להאגדה דבן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו, וא"כ הכונה פשוטה שעדיין לא בא לכלל מצות ומעשים בכלל, ואעפ"כ עשה תשובה הרבה. ואמנם בב"ר פ' לך מבואר דהכונה שעדיין לא בא וכו', שעדיין לא היה לו ממי ללמוד, ומכוון לפי"ז הלשון ושדים אין לה, שלא היה לו משפיע.
, מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה – ביום שגזר נמרוד הרשע ואמר לירד לכבשן האש לטר"ל שחקר הקב"ה כביכול אם יעמוד לו זכותו להצילו, וכדמפרש.
, אם חומה היא, אמר הקב"ה, אם מעמיד הוא דברים כחומה מר"ל אם דעתו תקיפה וחזקה עלי כחומה לעמוד כנגד נמרוד ולמסור נפשו על קדושת השם.
נבנה עליה טירת כסף נצילנו ונבנה אותו בעולם, ואם דלת היא – אם דל הוא ומטלטל מעשיו כדלת מאשהיא מתנועעת ואינה עומדת על עמדה בחזקה, כך אין דעתי חזקה עליו לעמוד בנסיון.
נצור עליה לוח ארז מה צורה זו אינה מתקיימת עליה אלא לשעה אחת כך איני מתקיים עליה אלא לשעה אחת מבר"ל אם דעתו חזקה עליו בעבודת ה' אז נבנה עליו טירת כסף, כלומר נצילנו ונבנה אותו בעולם להקים ממנו דור עולם ואם לאו אז נצור עליו לוח ארז, כצורה שמתקיימת רק לשעה, והיינו שרק אותו נציל ונקיים אבל לא להעמיד ממנו דור עולם,
, אמר אברהם לפני הקב"ה, רבש"ע, אני חומה ואעמיד מע"ט כחומה, ושדי כמגדלות – שאני עתיד להעמיד כתות וחבורות של צדיקים כיוצא בי בעולמך מגר"ל, אני עומד באמונתי אליך חזק כחומה, ולא רק אני, אלא גם ושדי כמגדלות, שהבנים ובני בנים שיעמדו ממני גם הם חזקים ותקיפים באמונתם אליך כמגדלות.
, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, אמר ליה הקב"ה, כשם שירדת לכבשן האש כך אני מוציאך בשלום ממנו, הדא הוא דכתיב אני ה' אשר הוצאתיך כאור כשדים מדויתפרש לפי"ז הלשון אז הייתי בעיניו כמוצאות שלום, מלשון הוצאה, כלומר, כאשר השבתי לו מה שהשבתי הייתי נכון בעיניו כמו שכבר הוצאתי בשלום ולא ייראתי כלל.
[מ"ר]
4אחות לנו קטנה וגו'. רבי יוחנן פתר קרא בסדום, אחות לנו קטנה זו סדום, כמש"נ (יחזקאל ט״ז:מ״ו) ואחותך הגדולה שמרון מהוסמיך ליה ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדום ובנותיה.
, ושדים אין לה, שלא הניקה מצות ומעשים טובים מוכנודע שלא החזיקה יד עני וגם עשו עוד מעשים מכוערים, וכמבואר בתורה זעקת סדום ועמורה כי רבה.
, מה נעשה לאחותנו ביום שגזר דין של מעלה שתשרף באש מזר"ל מה נעשה לאחותנו, לאומתנו ביום שחלילה יוגזר עליה מעין גזירת סדום, וכמש"כ (איכה ד׳:ו׳) ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום וגו'.
.
(שם)
5אחות לנו קטנה וגו'. רבנן פתרי קראי בעולי גולה מחר"צ בבני הגולה העולים מבבל.
אחות לנו אלו עולי גולה, קטנה שהיו דלים באוכלסין, ושדים אין לה, אלו חמשה דברים שהיה בית האחרון חסר מן הראשון, והם, אש של מעלה מטהוא האש של מעלה שירד על המזבח תמיד, כמ"ש ביומא כ"א ב' ונתנו בני אהרן אש וגו', אע"פ שיורדת אש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט, ומבואר בזבחים ס"א ב' אש שירדה מן השמים בימי משה לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה ואש שירדה בימי שלמה לא ירדה אלא עד שבא מנשה וסלקה.
ושמן המשחה, ארון, רוח הקודש ואורים ותומים ניתכן דרומז חמשה דברים אלו במלת ושדים ע"פ המבואר לעיל בפסוק שני שדיך, מה השדים הללו הודה הדרה ונויה כבודה ושבחה של אשה וכו', וכן אלה הדברים היה נוין והודן של ישראל נגד האומות.
, מה נעשה לאחותנו – מה נעשה ביום שיגזור כורש די עבר פרת נאפרת עובר בתוך העיר בבל, וכשנכנס כורש לבבל חצה את העיר לשתים, וגזר אומר, דעבר פרת עבר, ר"ל רשאי לעבור ולעזוב את הארץ, ודלא עבר לא יעבור.
עבר די לא עבר לא יעבור, אם חומה היא – אלו עלו ישראל חומה מבבל נבר"ל אלו נתקבצו ועלו יחד מן הארץ בחזקה, וכמ"ש ביומא ט' ב' אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא, ויתכן דהלשון חומה ביחס לעליה הוא מלשון הכתוב (יואל ב׳:ז׳) כאנשי מלחמה יעלו חומה.
לא חרב ביהמ"ק בההיא שעתא פעם שנית, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז, מה צורה זו אע"פ שהיא מטושטשת מקומה ניכר, כך אע"פ שחרב ביהמ"ק לא בטלו ישראל פעמי רגלים ג' פעמים בשנה נגמכאן סמך למש"כ איזו מן הראשונים דמצוה גם בזה"ז לעשות זכר לעליה לרגל לירושלים, ובהגהות רד"ל החליף ותקע הלשון והענין כאן, ולפי מש"כ א"צ לזה.
.
(שם)