תורה תמימה על שיר השירים · פרק 2 · פסוק 12

הנצנים נראו. אלו משה ואהרן, אלו הנשיאים, אלו מרדכי וחבורתו, עזרא וחבורתו, אליהו ומלך המשיח ומלכי צדק ומשוח מלחמה ^קכדשכל אלה הֵנֵצוּ לישראל ישועות בזמנים ואופנים שונים. .
(שם)

עת הזמיר הגיע. הגיע זמנם של כותים להזמר, של רשעים להשבר, של בבליים להשמד, של מלכות הרשעה להכלות ^קכהדריש זמיר מלשון כריתה והפסקה כמו שדך לא תזמור וכל פעלים אלו שחשב, שבר, שמד, כלות, הם משותפים עם פעל זמר. . דבר אחר, עת הזמיר הגיע, הגיע זמנה של ערלה להזמר ^קכוגם בזה כמו למעלה דריש זמיר מלשון כריתה, ומושב זה על זמן יציאת מצרים כמבואר לעיל בפ' ענה דודי, והכונה הגיע זמן הערלה שתכרת. יש לפרש דמשל הוא לאילן של ערלה שעד אחר שלש שנים אסור להנות ממנה, ולאח"כ אומרים הגיע זמנה של איסור זה, כלומר עבר זמנה של האיסור, ועתה רשאים לכרות הפירות וליהנות מהם, וכן הכונה הכא הגיע, עבר זמן שעבודם של ישראל ועתה רשאים לזכות בהגאולה. , הגיע זמנו של ביהמ"ק להבנות בימי עזרא, הגיע זמנם של ישראל להגאל, הגיע זמנה של מלכות שמים להגלות, הגיע זמן של ים סוף להבקע, הגיע זמן שתעשו זמירות להקב"ה, שנאמר עזי וזמרת יה, הגיע זמנה של א"י להחלק ^קכזלענין הדרשה הגיע זמן של ביהמ"ק להבנות דריש זמיר לומר שירה בביהמ"ק. ולענין גאולת ישראל וגלוי מלכות שמים דריש זמיר מלשון זמר ושמחה, ולענין הגיע זמן של ים סוף להבקע דריש זמיר מלשון כריתה ובקיעה כמש"כ לעיל אות קכ"ה, וכן גם לענין חלוקת ארץ ישראל דריש לשון זמיר כריתה לחלקים. או דלענין הגיע זמן של ים סוף להבקע דריש ג"כ זמיר מלשון שיר וזמר, וכמו דסיים על זה הגיע זמן שתעשו זמירות להקב"ה, ומכוין לאז ישיר משה וגו', וא"כ המדרש בעצמו מפרש יחס לשון זמר לענין זה. .
(שם)

וקול התור נשבע בארצנו. א"ר יוחנן, קול תייר נשמע בארצנו, זה קולו של משה שאמר כה אמר ה' כחצות הלילה, זה קולו של יהושע בשעה שאמר עברו בקרב המחנה. דבר אחר, זה קולו של כורש בשעה שאמר (עזרא א׳:ג׳) מי בכם מכל עמו יהי ה' אלהיו עמו ויעל לירושלים אשר ביהודה, דבר אחר, זה קולו של מלך המשיח המכריז ואומר (ישעיהו נ״ב:ז׳) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר ^קכחבכל אלה מפרש קול התור – קול התייר שענינו מורה ומראה דרך לאינם בקיאים, וכמו שתרגם באיוב (כ"ט, ט"ו) עינים הייתי לעור – תייר הויתי למסכנא. .
(מ"ר)