1נאוו לחייך בתורים. [אלו משה ואהרן], דכשם שלחיים הללו לא נבראו אלא לדבור, כך משה ואהרן לא נבראו אלא לדבור קלבר"ל לדבר אל בני ישראל תורה ומצות. ובאהרן י"ל עוד הכונה שנברא לדבר אל פרעה כמש"כ בתורה ואהרן אחיך יהיה נביאך – ות"א מתורגמנך.
, בתורים – בשני תארים, שתוארן טובה זה על זה, זה שמח בגדולתו של זה וזה בגדולתו של זה קלגר"ל וזה שהוא שמח לבו טוב עליו, וכשלבו טוב הוי תוארו טוב. והא דשמחו זה בזה, הנה משה שמח בגדולתו של אהרן פשוט הוא דבודאי לא קינא בגדולתו שהרי הוא היה גדול ממנו, ובמדרש סמך בזה עוד על איזה פסוק, ואהרן ששמח בגדולתו של משה מפורש בתורה (פ' שמות) וראך ושמח בלבו.
.
(שם)
2נאוו לחייך בתורים. בשתי תורות, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, דבר אחר בתורים – בתורות הרבה, כמש"נ זאת תורת העולה, זאת תורת המנחה וכו' קלדכי הלחיים לא נבראו אלא לדבור, כבדרשה הקודמת, והיינו נאוו לחייך בתורים. ומה שבא בזה השם תורים במקום תורות, לא יפלא, דכן מצינו נפשים במקום נפשות (יחזקאל י"ג).
.
(שם)
3נאוו לחייך בתורים. אלו סופרים ומלמדי תנוקות באמונה, ואלו הרבנים קלהגם דרשה זו נסמכת על הדרשה שלמעלה שלחיים לא נבראו אלא לדבור, וכל אלה שחשיב ענינם הוא הדבור, ודריש תורים מלשון תורה, הוראה.
.
(שם)
4נאוו לחייך בתורים. בתורים – כמש"נ (אסתר ב׳:י״ב) ובהגיע תור, ואימתי הוא, בשעה שקורין בד"ת בתוריהון [במועדיהון], הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג קלוכמש"כ באות הקודם.
.
(שם)
5צוארך בחרוזים. אלו סנהדרין שהיו חורזים דבריהם כלוניא של מרגליות קלזלוניא הוא בלע"ז שם חוט, ודרך החרוזים שחורזים דברים מנוקבים על החוט כמו חרוזות דגים או מרגליות, וצוארך הוא כנוי לסנהדרין, דכמו שהצואר הוא נוי ותפארת הגוף כמו שדריש לקמן בפסוק כמגדל דוד צוארך, כך הסנהדרין הם פארם וכבודם של ישראל. והכונה אלו סנהדרין שמסדרים דבריהם בסדר נכון וישר כחרוזות של מרגלית, והוא ע"ד הלשון בעלמא פה מפיק מרגלית.
.
(שם)
6צוארך בחרוזים. אלו התנוקות, אלו התלמידים שחוזרין צואריהן לשמוע דברי תורה כאדם שלא שמע דברי תורה מימיו קלחכלומר שחוזרין צואריהן לשמוע תורה מפי הרב, ודריש בחרוזים כמו בחוזרים, בחלוף אותיות כמו כבש כשב, שמלה שלמה, אנקה נאקה, זעוה זועה, עולה עלוה, לשון עלגים נלעג לשון.
.
(שם)
7צוארך בחרוזים. כבשעה שהיה [ר' אבא בר קומי וחביריו] חורזים בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והאש מלהטת סביבם והיו הדברים שמחין כנתינתן מסיני קלטכלומר מלקטים ומבררים ומסדרים כל ענין מד"ת מה ששייך לו מנביאים וכתובים על הסדר. וענין להטת האש הוא לשון מליצי לתאר התלהבות הלומדים בכל רגשות הנפש, וכעין שאמרו בסוכה כ"ח א' אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל שבשעה שהיה יושב ועוסק בתורה כל עוף הפורח עליו נשרף, והוא משל על גודל ההתלהבות, ועיי"ש בתוס'. וענין שמחת הדברים כנתינתן מסיני הכונה שהתכונו לאמיתה של תורה כמו שנתנה מסיני. ובאור שם צוארך לכאן עיין מש"כ לעיל אות קל"ז וצרף לכאן.
.
(שם)
8צוארך בחרוזים. ר' חמא ב"ר חנינא אמר, אלו פרשיות של תורה שהן חרוזות זו בזו ומושכות זו בזו ומדלגות זו מזו ודומות זו לזו וקרובות זו לזו קמוצואר כנוי לתורה, דכמו שהצואר הוא נוי ותפארת הגוף כך התורה תפארתן של ישראל, וכמש"כ לעיל אות קל"ז.
.
(שם)
9צוארך בחרוזים. יהודה ברבי אומר, אלו הנביאים קמאגם בזה שייך תואר צואר שהוא נוי הגוף כך הנביאים הם תפארת ישראל, ועם זה דרכם לדבר במשקלים ובחרוזים, וזהו – צוארך בחרוזים.
.
(שם)