מי יתנך כאח לי. כאיזה אח, לא כקין להבל ולא כישמעאל ליצחק ולא כאחי יוסף ליוסף שהיו שונאים אותו, אלא באיזה אח – כיונק שדי אמי, הוי אומר כיוסף לבנימין שאהבו בלבו, כמש"נ וירא יוסף אתם את בנימין אסמך על הפסוק הסמוך וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו. ומה שלא אמר כבנימין ליוסף פשוט הוא משום דבבנימין לא היה אפשר לקיים הלשון יונק שדי אמי, שהרי הוא לא ינק מרחל שמתה בלדתה אותו, משא"כ ביוסף. ואמנם נראה דאין עיקר כונת הדמיון מטעם ההנקה מאם אחת, שהרי גם קין והבל ינקו מאם אחת, ובכ"ז אמר לא כקין והבל, אלא הכונה מאהבת יוסף לבנימין, וציור ההנקה הוא משום שעל הרוב אחים כאלה אוהבים זל"ז, אבל אין הכי נמי שיש יוצאים מן הכלל ושונאים זל"ז, וכמו קין והבל. והנה שתי הדרשות הסמוכות הן המשך וסוף לדרשה זו ובשתיהן הכונה אל ראש הפסוק כאח לי.
. (מ"ר)
אמצאך בחוץ אשקך. בחוץ – זה המדבר שהוא חוץ לישוב, אשקך – כשני אחים שנשקו זה לזה ואלו הם, משה ואהרן, שנאמר וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו בקרוב לומר דהדרשה בחוץ זה המדבר באה להקדים להורות דקאי על משה ואהרן שפגישתם ונשיקתם היתה במדבר, כמפורש בתורה פ' שמות, לך לקראת משה המדברה וגו' ויפגשהו וגו' וישק לו.
. (שם)
גם לא יבזו לי. [כההיא דאח ואחות שהיה האח במירון והאחות בגוש חלב ] גמירון היא כפר וגוש חלב עיר מבצר בגליל וסמוכים זל"ז.
ונפלה דליקה בבית זה שהיה במירון ובאת אחותו מגוש חלב התחילה מגפפתו מחבקתו ומנשקתו ואומרת, לא יבזו לי, שהיה אחי בצרה ונפלט ממנה דר"ל לא יבזו לי לומר שהנשיקה היא מרגש אהבת בשרים אלא מהתרגשות הנפש משמחת ההצלה.
. (שם)