ענה דודי ואמר. וכי לא זו היא עניה ולא זו היא אמירה, אלא ענה ע"י משה ואמר על ידי אהרן, דבר אחר ענה ע"י דניאל ואמר ע"י עזרא, דבר אחר ענה ע"י אליהו ואמר על ידי מלך המשיח, ומה אמר קומי לך רעיתי יפתי קומי זרוזי גרמיך קטזחלץ עצמותיך להיטיב מעשיך, כלומר הכיני עצמך לגאולה. וטעם יחס הפעל ענה למשה ולדניאל ואליהו, ואמירה לאהרן ועזרא ומלך המשיח, י"ל משום דיסוד העניה לגאולה נענו משה ודניאל ואליהו, אבל תוצאת האמירה לישראל היתה ע"י אהרן ועזרא ומלך המשיח.
. (שם)
קומי לך וגו'. קומי לך בתו של אברהם דכתיב ביה לך לך, רעיתי יפתי – בתו של יצחק שרעה אותי ויפה אותי על גב המזבח, ולכי לך בתו של יעקב דכתיב ביה וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם קיזאגדה זו באה כלפי האגדות שלמעלה בפסוק ח' עה"פ קול דודי שבשעה שבשרו את ישראל על הגאולה תמהו על זה מפני שלשה דברים, האחד לפי שלפי גזרת הקב"ה עדיין עליהם להיות בגולה, והשני שאין בידיהם מעשים טובים שיגינו עליהם, והשלישי כי שקועים הם בחטא עבודת כוכבים, ועל זה אמר כאן בתשובה מהקב"ה, כי על שלש אלה יש זכיות כנגד הרצויים לזכות הגאולה, כי כנגד הטענה שעדיין עליהם להיות בגולה תגן זכות אברהם שע"פ מצות ה' גלה מארצו וממולדתו ומבית אביו ולכן יתמעט מספר שנות הגלות, וכנגד הטענה ממניעת מע"ט תגן זכות יצחק שהרבה לעשות הטוב בעיני ה' בתתו את עצמו להעקד על גבי המזבח, ונגד הטענה ששקועים בחטא עבודת כוכבים תגן זכות יעקב שהיה הרבה שנים בבית לבן שהיה עובד גלולים ולא למד ממנו, והיה תקיף באמונתו והלך לשם, כמבואר באגדות בפסוק עם לבן גרתי.
. (מ"ר)