1סמכוני באשישות. בשתי אשות, באש של מעלה ובאש של מטה סגאולי רומז למ"ש ביומא כ"א ב' לענין קרבנות אע"פ שירדה אש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וזה אות על אהבת הקב"ה לישראל לקבל ברצון את קרבנותיהם, וזהו הכונה סמכוני באשישות שלא ימנע הקב"ה את אהבתו זאת וע"י זה גם תתחזק הדת.
, דבר אחר – באשישות – בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה סדוידוע הוא שהתורה נמשלה לאש ע"ש הכתוב הלא כה דברי כאש וגו'. וכן מימינו אש דת למו.
.
(שם)
2סמכוני באשישות. באשות הרבה, באש של אברהם ובאש של מוריה סהבשעת עקידת יצחק דאיתא במדרשים שירד אש מן השמים ושרף את האיל תחת יצחק. ואשו של אברהם הוא מה שקדש שמו של הקב"ה בכבשן האש, ור"ל סמכוני בזכיות אלו.
ושל סנה ושל אליהו ושל חנניה מישאל ועזריה סואשו של אליהו הוא בהר הכרמל כמש"כ ותפול אש ה' ותאכל את העולה. ואשו של סנה מפורש בתורה (פ' שמות) [והזכות ממנו י"ל כמ"ש בברכות ז' א' בשכר ויסתר משה פניו זכה וכו', בזכות כי ירא זכה וכו', יעו"ש] ושל חנניה מישאל ועזריה – בדניאל.
.
(שם)
3סמכוני באשישות וגו'. באשישות אלו ההלכות המאוששות סזהחזקות והיסודיות, מלשון שתות, אשיות.
, רפדוני בתפוחים – אלו ההגדות שריחן וטעמן כתפוחים סחמפרש תפוחים שבכאן – אתרוג וכדלעיל פסוק ג' בדרשה כתפוח בעצי היער (אות ל"ח).
, כי חולת אהבה אני, א"ר יצחק, לשעבר שהיתה הפרוטה מצויה היתה נפשו של אדם מתאוה לשמוע דבר הלכה, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה נפשו של אדם מתאוה לשמוע דבר אגדה סטר"ל כי בשעה שדעתו של אדם שפויה עליו והיינו בשעה שהפרוטה מצויה, יכול לתקוע עצמו גם לדבר הלכה העמוקה, משא"כ כשדעתו טרודה מפני חוסר פרנסה מתאוה לשמוע דבר אגדה הקלה לרעיון לקבלה. ויתפרש הלשון כי חולת אהבה אני עפ"י מ"ש שהאגדה מושכת את לבו של אדם להקב"ה, וזהו שאמר כי מפני שחולה אנכי לתאב לאהבת הקב"ה לכן אני צריך לסמיכה בדברי אגדה.
.
(מס' סופרים פרק ט"ז)
4כי חולת וגו'. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, כל חלאים שאתה מביא עלי בשביל לאהבני לך הם עיתכן דרומז למ"ש במנחות נ"ג ב' למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתישה כך ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין, וזוהי הכונה לאהבני לך לחזור אליו בתשובה מאהבה.
.
(שם)
5כי חולת וגו'. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, כל חלאים שאומות העולם מביאין עלי בשביל שאני אוהבת אותך הם עאיש לפרש הכונה מפני שהם רוצים להתקרב אלי במאכל ובמשתה ובחתון, וישראל גדורים בכל אלה במצות התורה, לכן כועסים עליהם ומציקים אותם.
.
(מ"ר)
6כי חולת אהבה אני. אמרה כנסת ישראל, אע"פ שאני חולה – אהובה אני לו עביתכן לפרש הכונה דחולי זו מוסב על החלישות והרפיון בעבודת ה' ובקיום המצות, ואמר דאעפ"כ אהובה אני לו, והוא כעין מ"ש בקדושין ל"ה א' בין כך ובין כך נקראים בנים למקום, יעו"ש ולפנינו בתו"ת בפ' ראה בפסוק בנים אתם לה'.
.
(שם)