1גן נעול וגו'. א"ר פנחס, גן נעול אלו הבתולות, גל נעול אלו הבעולות, מעין חתום אלו הזכרים קמהיש גירסא גן נעול אלו הבעולות גל נעול אלו הבתולות, ונראה עיקר גירסא זו, יען דגן הוא זה שכבר נחרש ונזרע בו, משא"כ גל הוא שלא עבר בו אדם עדיין, וגם הגירסא מעין חתום אלו הזכרים קשה טובא דהא אדות זכרים לא איירי כלל כאן, וכן משמע מברכת בתולים דקאי לשון זה אנקבות בתולות, דזה נוסח הברכה לבל ישלט זר במעין חתום. אכן הנה דרשה זו הובאה במ"ר בס"פ בלק לראיה שעד סרחונם של ישראל בשטים לא היו פרוצים בזנות, ומזה משמע דאמנם מפרש המדרש לשון זה אזכרים, ועיי"ש עוד וצ"ע.
.
(שם)
2גן נעול וגו'. לפי שהיו האומות מליזין על ישראל במצרים והיו אומרים אם בעבודה הם מכריחין אותם כש"כ בגופן ובנשותיהם לפיכך העיד הקב"ה גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום.
(שם)
3גן נעול וגו'. א"ר פנחס, כדאי זכות זה שהיו ישראל גדורים בערוה במצרים שבשבילה יגאלו, דכתיב גן נעול אחותי כלה וכתיב בתריה שלחיך פרדס רמונים קמור"ל אלה שנשתלחו ממצרים הם דומים לפרדס רמונים שמפני יקרתו הוא נעול וסגור מכל צד, והיתה זה סבה לשלוחם.
.
(שם)
4גן נעול וגו'. תני בשם ר' נתן, גן נעול גל נעול שתי פעמים למה, אלא ב' ביאות לאשה, כדרכה ושלא כדרכהקמזר"ל שהיו הנשים במצרים טהורות מכל צד טומאה שהיא, ואפילו מטומאה שלא כדרכה.
.
(שם)
5מעין חתום. כתיב (פ' בהעלותך) זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, רב ושמואל, חד אמר דגה ממש, וח"א דגה – עריות קמחר"ל שהתאוננו על שנאסר להם קרובות, ומפרש דגה מלשון וידגו לרוב, ומדייק זה מלשון חנם, דעריות של קרובים ישיגו בחנם לא כמו רחוקות, ומאן דאמר דגה ממש ס"ל דהלשון חנם יתבאר ע"פ המבואר באגדות שהקב"ה היה מזמין להם דגים קטנים בתוך המים, ואם כן השיגו זה בחנם.
, מ"ד דגה ממש, אבל עריוות לא פריצי בהו דכתיב מעין חתום, ומ"ד עריות – מאי מעין חתום, מהנך דאסירי לא פריצי בהו קמטר"ל אותן שהיו נאסרות לבני נח כגון הנך דאמרינן בפ"ז דסנהדרין ערוה שב"ד של מטה היו ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה והם בכו על הנוספות. וע"ע מש"כ בענין אגדה זו בתורה תמימה בפרשה בהעלותך בפ' הנזכר.
.
(יומא ע"ה א')