1ראשו כתם פז. ראשו זו התורה, שנאמר (משלי ח') ה' קנני ראשית דרכו מאנסמך על המבואר בכמה אגדות שהתורה נבראת [כלומר היתה כתובה לפני הקב"ה] קודם שנברא העולם, ע' פסחים נ"ד א' ובמ"ר ר"פ בראשית, וזהו ה' קנני ראשית דרכו, וקנני מוסב על התורה דכן מתבאר בהמשך הפסוקים שם במשלי וראשית דרכו רמז לבריאת העולם.
כתם פז – אלו ד"ת, שנאמר הנחמדים מזהב ומפז רב, קווצותיו תלתלים – אפילו דברים שאתה רואה אותן שהן קוצים בתורה – תלי תלין הם מבנראה טעם ובאור דרשה זו ע"פ מ"ש בחולין ס' ב', הרבה מקראות בתורה שראויין לשרף [כלומר שנראין בעיני הבריות שאין בהם כל צורך בתורה ועוד גנאי הוא לחברם עם הקדושה, רש"י] והן הן גופי תורה, כי טעמים גדולים תלויין בהם, ומפרש שם איזו הם, כמו והעוים היושבים בחצרים עד עזה (פ' דברים), וכן (פ' חקת) כי חשבון עיר סיחן מלך האמורי היא והוא נלחם במלך מואב, מאי נ"מ, ומפרש התם דאעפ"כ ענינים חשובים הם, יעו"ש, וכן בסנהדרין צ"ט א' אמרו במנשה שהיה יושב ודורש דרשות של דופי בפסוק ואחות לוטן תמנע, ותמנע היתה פילגש לאליפז, וילך ראובן בימי קציר חטים, ומבואר שם בגמרא דענינים גדולים נרמזים בכל אלה הפסוקים [עיין לפנינו בתו"ת בכל אלה הפסוקים למקומותיהם], וזו היא כונת תוכן דרשא זו, ויתכן שזו היא גם כונת דרשא הבאה שחורות כעורב אלו פרשיות של תורה שנראין כעורות ושחורות לאמרן ברבים וכו'.
.
(שם)
2קווצותיו תלתלים וגו'. קווצותיו תלתלים זה השרטוט, שחורות כעורב אלו האותיות מגומכאן מוכיח הר"ן שכל השורות שבס"ת צריכין שרטוט מדאמר קווצותיו תלתלים דהיינו השורות שעשויות כתלתלים, ולאפוקי מדעת ר"ת שאין צריך שרטוט רק שורה ראשונה.
.
(שם)
3שחורות כעורב. במי אתה מוצא דברי תורה במי שמשכים ומעריב עליהן לביהמ"ד מדוהחשך של השכמה ושל לילה מתוארות בשם שחורות.
רבה אמר, במי שמשחיר פניו עליהם כעורב, רבא אמר במי שמשים עצמו אבזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב מהמאן דאמר שמשחיר פניו עליהם כעורב הכונה שמענה עצמו על דברי תורה ומשחיר פניו, ורבא מוסיף כי לא די שמענה עצמו אלא גם אין דואג הרבה למצב בני ביתו, יען כי הדאגה מן החוץ וגם עת המלאכה תפריע את הרעיון הזך מתלמוד.
.
(עירובין כ"ב א')
4שחורות כעורב. וכתוב אחד אומר (דניאל ז') לבושיה כתלג חיור ושער רישיה כעמר נקי, הא כיצד, כאן בישיבה כאן במלחמה, דאמר מר, אין לך נאה בישיבה אלא זק ואין לך נאה במלחמה אלא בחור מושני המעמדים מוסבים בתואר להקב"ה בשעה שהוא יושב כביכול במסבת פמליא של מעלה נראה כזקן, ובשעה שהוא עושה מלחמה עם צוררי ישראל נראה כבחור.
.
(חגיגה י"ד א')
5שחורות כעורב. אלו תלמידי חכמים שנראין כעורין ושחורין בעוה"ז, אבל לעתיד לבא מראיהן כלפידים כברקים ירוצצו מזענין המראה שחור ועכור י"ל ע"פ הדרשה דלעיל שחורות כעורב במי אתה מוצא דברי תורה במי שמשחיר פניו עליהם כעורב, ועיין מש"כ שם אות מ"ה. וגם י"ל ע"פ מ"ש בתענית ז' א' שאמרה בת קיסר לר' יהושע בן חנניא תורה מפוארה בכלי מכוערה [שמראהו לא היה יפה] והשיב לה במשל ליין טוב שמשתמר יותר בכלי חרס, ושאלה אותו הלא יש אנשים נאים והם בעלי חכמה, והשיב לה דאי הוו סנו הוו גמירי טפי. וטעם הדבר משום דאם הוא נאה ביותר מטרידו יצרו ומבטלו מת"ת וכמ"ש בנזיר ד' ב' מעשה באדם אחד יפה ופחז עליו יצרו וכו', משא"כ אם אין להם יתרון זה הם פנויים ונתונין ביותר לעסק התורה, ומכל זה מבואר מ"ש אלו ת"ח שנראין כעורין ושחורין בעוה"ז וכו'.
.
(מ"ר)
6שחורות כעורב. אלו פרשיות של תורה שנראין כעורות ושחורות לאומרן ברבים ואומר הקב"ה עריבות הן עלי, כמש"נ וערבה לה' מנחת יהודה מחנראה דדרשה זו מכוונת להדרשה דלעיל ריש פסוק זה ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים אפילו דברים שאתה רואה אותן שהן קוצים בתורה – תלי תלים הם, ובארנו הענין שם אות מ"ב וצרף לכאן. אמנם כפי שמשמע מהמשך לשון המדרש נראה דמכוין לאיזו פרשיות דאיירו בעניני טומאה, וכגון פרשת זב וזבה.
.
(שם)