כרם היה לשלמה וגו'. כרם אלו ישראל שנאמר (ישעיהו ה׳:ז׳) כי כרם ה' צבאות בית ישראל, היה לשלמה – למלך שהשלום שלו סותואר להקב"ה, ככי שיבא בדרשה הבאה בפ' הבא.
, בבעל המון – בהמון – שהמו אחרי הבעל, [נתן את הכרם לנוטרים] לפיכך העמיד עליהם משמרות והביא עליהם המונות סזר"ל המונות ומשמרות של אוה"ע.
איש יביא בפריו אלף כסף, הביא איש על פריו ומצא בו אלף צדיקים שלמים בתורה ומעשים טובים סחרומז לנבוכדנצר כבדרשה הבאה, ומצא באותו הדור אלף צדיקים כמש"כ (מלכים ב כ״ד:י״ד) החרש והמסגר אלף, שמוסב על צדיקים וחכמים, ונקראו חרש ומסגר על שם שבשעה שפותחין בדברי תורה נעשו הכל כחרשין, ובשעה שסוגרין, שמחליטין וחותכין הדין שוב אין פותחין, והרבותא היא שאעפ"כ לא היו יכולין להגן על כלל האומה שהמו אחרי הבעל, כלומר אחר עבודת כוכבים.
. (מ"ר)
כרם היה לשלמה וגו'. דבר אחר כרם [זו ארץ ישראל], שנאמר (ירמיהו ב׳:ז׳) ואביא אתכם אל ארץ הכרמל, היה לשלמה – למלך שהשלום שלו סטתואר להקב"ה.
, בבעל המון [שכל המלכים המו אחריה] עהמון תואר למלכים ומדינות ע"ש הכתוב (ישעיהו י״ז:י״ב) הוי המון עמים רבים ומוסב שם על המלכים והמדינות.
, נתן את הכרם לנוטרים – זה נבוכדנצר, איש יביא בפריו אלף כסף – הביא איש על פריו וליקט מהם אלף צדיקים שלמים בתורה ובמעשים טובים, הדא הוא דכתיב (מלכים ב כ״ד:י״ד) החרש והמסגר אלף עאר"ל הקב"ה הביא איש זה נבוכדנצר ומצא בו אלף צדיקים, ומכונים חרש ומסגר כמשכ"ל אות ס"ח, והרבותא היא שאעפ"כ לא היו יכולין להגן על רעת בני הדור שלא ימסרו לנבוכדנצר וכמש"כ לעיל אות ס"ח.
. (שם)
כרם היה לשלמה וגו'. דבר אחר כרם זו סנהדרין שעשויה שורות שורות ככרם עבכמבואר במס' עדיות פ"ב מ"ו העיד ר' ישמעאל לפני חכמים ככרם ביבנה, וכי בכרם היו יושבין, אלא אלו סנהדרין שהיו יושבין שורות שורות ככרם, ועין סנהדרין ל"ז א'. וגם אפשר לפרש יחס שם כרם לסנהדרין ע"פ הכתוב (הושע ב׳:י״ז) ונתתי לה את כרמיה, ותרגומו ואמני לה ית פרנסי, הרי שהפרנסים ומנהיגים מכונים בשם כרמים, וגם סנהדרין בכלל.
, היה לשלמה – למלך שהשלום שלו עגתואר להקב"ה, וכבדרשה בפסוק הבא.
, בבעל המון – שהמו אחרי הבעל [נתן את הכרם לנוטרים], לפיכך באו עליהם המונים עדר"ל מלכי זרים לעובדי האלילים, ומכונים בשם המונים ע"ש הכתוב (ישעיהו י״ז:י״ב) הוי המון עמים רבים, דמוסב שם על מלכות ומדינות זרות.
. (מ"ר)