ונכרתו הנפשות העושות הזכר והנקבה במשמע. אע"ג דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה כדנפקא לן מאיש או אשה אשר יעשו מכל חטאת האדם כדאיתא בפ"ק דקדושין אפ"ה אצטריך קרא דונכרתו הנפשות העושות לחייב הזכר והנקבה משום דאי מהתם הוה אמינא ה"מ כשהחטא שעושה הזכר והנקבה הוא ממין אחד אבל הכא שהאיש בועל והאשה נבעלת ואינן מין אחד אימא לא קמ"ל והראיה על הפירוש הזה שהרי אפי' בששניהם זכרים והעבירה אינו ממין אחד רק האחד שוכב והאחר נשכב הוצרך הכתוב לרבות את הנשכב שיהיה באזהרה ובעונש כמו השוכב אע"פ ששניהם זכרים ואמרו לא תשכב לא תשכב כתיב אחד השוכב ואחד הנשכב אי נמי לפי שנא' בתחלת פרשת העריות איש איש אל כל שאר בשרו אין לי אלא איש שיהא ענוש כרת על ידי האשה אשה ענושה כרת על ידי האיש מנין תלמוד לומר ונכרתו הנפשות העושות הרי כאן שנים וכבר הארכתי בזה בפסוק לא תקרבו לגלו' ערוה ע"ש:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 18 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341