קריאה במקור

מזרחי · במדבר · פרק 14 · פסוק 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לרגום אותם באבנים את יהושע וכלב. דאע"ג דממלת אותם סתם משמע דקאי על כל הנזכרים לעיל שהם משה ואהרן ויהושע וכלב עם כל זה אינה שבה רק על יהושע וכלב שאין הסברא שירצו לרגום באבנים רק את יהושע וכלב שקרעו את בגדיהם ומוכיחים אותם הפך כונתם לא למשה ואהרן שלא דברו כלם:
2
וכבוד יי' הענן ירד שם. אבל כבוד יי' תמיד היה שוכן באהל מועד על הכפורת בין שני הכרובי' כדכתיב כי בענן אראה ופרש"י ז"ל תמיד אני נראה שם עם עמוד ענני ולמה ירד הענן כדי לקבל האבנים שהיו זורקים עליהם כמו שאמרו במדבר רבה וכבוד יי' נראה מלמד שהיו זורקים בהם אבנים והענן מקבלם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341