מזרחי · ויקרא · פרק 6 · פסוק 23

וכל חטאת וגו' שאם הכניס מדם חטא' החיצונה לפנים פסולה. זהו אליבא דרבנן דס"ל דהאי קרא בחטאות חצוניות שעבר והכניס מדמן קא מיירי ובא ללמד שמאחר שזריקת דמו במזבח החיצון והוא הכניס דמו כולו או אפילו מקצתו כדכתיב מדמה לפנים נפסלו בכך וטעונות שרפה וקרא דהן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה לא אתא למילף שאם עבר והכניס דם חטאת חיצונה בפנים שתהיה פסולה דמהכא הוא דנפקא לן אלא שספר הכתוב דברי משה במה ששאלו ומה שהשיבו לו כדתניא בת"כ ומייתי לה רש"י ז"ל בפסוק הן לא הובא כמו שכתוב בפרשת אחרי מות ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש ואם תאמר מנ"ל לרבנן לפרושי קרא דוכל חטאת אשר יובא בחטאת חיצונה שהכניס דמה לפנים דילמא בחטאות פנימיות קמיירי ובא ללמד שמפני שזריקת דמה לפנים הן בשריפה ולא באכילה י"ל דבהא לא צריך קרא דבהדיא כתיב בחטאות הפנימיות שהן בשרפה כדכתיב ושרף אותו על עצים באש על שפך הדשן וכתיב ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון ואם כן עכ"ל דבחטאות חיצוניות שהכניס דמן לפנים קמיירי לומר שנפסלו בכך והן בשרפה ולא כרבי יוסי הגלילי דאמר אין כל הענין הזה מדבר אלא בפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים ליתן עליה לא תעשה על אכילתן וללמד שפסוליהן נשרפין בבית הבירה דללמד על הפנימיות שהן בשרפה לא צריכא קרא דבהדיא כתיב בהו בפר כהן משיח ושרף אותו על עצים באש ובפר העלם דבר של צבור כתיב ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון אלא עכ"ל שאין הענין הזה מדבר אלא ליתן לא תעשה על אכילת החטאות הפנימיות וללמד על הפנימיות שנפסלו ביוצא או בטומאה שאינן נשרפות בבית הדשן שהיא חוץ לג' מחנות כמצותן אלא כשאר פסולי כל הקדשים שנשרפים בבית הבירה שהיא בתוך העזרה כדתניא בקדש באש תשרף מלמד ששריפתה בפנים אבל חטאות חיצונה שנכנס דמה לפנים שהוא בשרפה מקרא דהן לא הובא את דמה הוא דילפינן לה: