מזרחי · דברים · פרק 23 · פסוק 19

אתנן זונה נתן לה טלה באתננה פסול להקרב' ומחיר כלב החליף שה בכלב. הא דפי' טלה באתננה ושה בכלב לאו למעוטי שנוייהן כגון חטין ועשאתן סלת לומר שאותן כשרין למזבח מפני שאינן קרבין הן עצמן לגבוה דהא אחר זה פי' בהדיא גם שניהם לרבות שנוייהם כגון חטין ועשאתן סולת שגם הם אסורין למזבח אלא משום דבעי לפרושי גם שניהם לרבות שנוייה' הוכרח לפרש אתנן ומחיר דמיירי בטלה ושה שעצמן קרבין למזבח כדי לפרש מלת גם לרבות שנוייהם שאע"פ שאינן אתנן ומחיר אלא שנוייהם וחלופיהם אפי' הכי כיון שהן באין מכח האתנן והמתי' אסורין וא"ת היכי שביק דברי ב"ה שאמרו הם ולא שנוייה' ונקיט דברי בית שמאי שאמר גם לרבות שנוייהם כדתניא בפי' מרובה נתן לה באתננה חטין ועשאתן סלת זתים ועשאתן שמן ענבים ועשאתן יין תני חדא אסור ותני חדא מותר אמר רב יוסף בית שמאי אוסרי' וב"ה מתירין מאי טעמא דבית שמאי דכתיב גם לרבות שנוייהם וב"ה הם ולא שנוייה' יש לומר שאני הכא דלב"ה גופיה קשיא גם כדאיתא התם ולב"ה הא כתיב גם גם לב"ה קשיא. והרמב"ן ז"ל טען על דברי הרב ואמר היכי שביק ב"ה ונקיט כבי' שמאי ורצה לתרץ קושית גם לב"ה ואמר וטעם גם בעבור שהזכיר כבר פסולי הקרבן במומן ואמר בהם לא תזבח ליי' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יי' אלהיך הוא הוסיף כאן לומר כי גם האתנן והמחיר שגופם תמים הם תועבת יי' אלהיך כמותם תו טעם גם בעבור שהאחד באמת תועבה גדולה והוא האתנן תלה הקטן בגדול ואמר תועבת יי' גם שניהם כלומר הקטון כמו הגדול וכמוהו מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יי' גם שניהם תלה הקטן בגדול וכן ומתו גם שניהם אבל הרב ז"ל ימאן זה כי היאך יתכן לתרץ קושיא גם לב"ה שהיא על פי דרכי הדרש שכל אתין וגמין רבויין עם דרכי הפשט שאין דנין אותם אלא לתוספות על האמורים למעלה והנה ומתו גם שניה' שהביאו הוא לעזרו ואמר כמו שפירשתי איננו כי אם על דרך הפשט כמו שנראה ממה שכתב שם הוא בעצמו אבל רז"ל דרשוהו בספרי לרבות הבאים אחריהם והביאו גם הוא בפירושו ואם כן קושיית גם הוא לב"ה על פי דרכי רז"ל במקומה עומדת: