מזרחי · ויקרא · פרק 17 · פסוק 11

כי נפש הבשר של כל בריה בדם היא תלויה ולפיכך נתתיו על המזבח לכפר על נפש האדם יבא הנפש ויכפר על הנפש. תקן בלשונו הרבה תקונים אמר הבשר של כל בריה לכלול גם העופות שאז יהיה טעם ולפיכך נתתיו על המזבח לכפר על נפשותיכם בין בבהמות בין בעופות והוסיף מלת תלויה מפני שלשון בדם היא מורה שהנפש היא מונחת על הדם כמו המים בכלי והנפש אין בה ממשות עד שיאמר עליה שהיא מונחת על הדם רק היא תלויה בדם שקיומה אינו אלא מן הד' שבהעדר הדם תפסד הנפש ואמר ולפיכך נתתיו במקום ואני נתתיו להודיע שפירו' ואני נתתיו הוא ולפיכך נתתיו שזהו המתחייב מהיות הנפש תלויה בדם לא שהוא ספור בפני עצמו כפי המובן ממלת ואני ואמר יבא הנפש ויכפר על הנפש להודיע לנו בזה מאי זה אופן יחויי' מהיות הנפש תלויה בדם שיהיה הדם על המזבח לכפר ואמר שהוא על דרך המורה נפש תחת נפש הדומה תחת הדומה: