מזרחי · שמות · פרק 22 · פסוק 8

ואם כשרים הם וירשיעוהו לשומר זה. פי' שהיה פירוש אשר ירשיעון אלהים אותו אשר ירשיעו הדיינים ישלם שנים שאם העדים שמעידים ואמרו שזה שנשבעת עליו ואמרת שנגנב שקר הוא שהרי הוא אצלך הם עדים כשרים שאז ירשיעו הדיינים את השומר ישלם השומר שנים לבעלים ואם העדים זוממים שאז ירשיעו הדיינים את העדים ישלמו העדים שנים לשומר אבל שיהיה פי' אשר ירשיעון אם ירשיעון אי אפשר זה כי מלת אשר אינה משמשת במקום אם בשום מקום לפיכך הוצרכו לפרש אשר נשיא יחטא לשון אשרי אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו וגבי ואת הברכה אשר תשמעון על מנת אשר תשמעון:

ורבותינו דרשו כי הוא זה ללמד שאין מחייבין אותו שבועה אלא אם כן הודה במקצת כך וכך אני חייב לך והמותר נגנב ממנו: הרמב"ן ז"ל טען ואמר שזה העניין שכתב הרב דברי יחידים הם ואינם כהלכה שהשומרים אינם צריכים כפירה במקצת והודאה במקצת שאפילו כשטוען טענת גנב בכל הפקדון חייב הוא להשבע שבועת השומרים: ונראה לי שאין מזה טענה על דברי הרב כי אע"פ שהם דברי יחידים שהרי לא אמרו זה אלא ר' חייא בר אבא משמיה דר' יוחנן ורמי בר חמא כדאיתא בפ' הגוזל ואמר רבי חייא בר אבא משמיה דרבי יוחנן אינו חייב עד שיכפור במקצת ויודה במקצת דאמר קרא כי הוא זה ותני רמי בר חמא ד' שומרים צריכין כפירה במקצת והודא' במקצת אבל רבי חייא ב"ר יוסף דהלכתא כותיה לגבי רבי חייא בר אבא פליג ואמר ערוב פרשיות כתוב כאן וכי כתוב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב דאלו בהך פרשתא דפקדון בלא הודאה במקצת נמי מיחייב וסוגיא דגמרא נמי פליג עליה כדברי רב עמרם ורב חסדא בפרק המוכר את הבית וגם ריש פרק קמא דסנהדרין מוקי סתם מתניתין כדברי האומר ערוב פרשיות כתיב כאן מכל מקום כבר הודיענו רש"י בפסוק וישמעו את קול יי' אלהים שיש מדרשי אגדה רבים ואני לא באתי רק לפשוטו של מקרא ולאגדה המישב' דברי המקר' ומפני שהמדרש של רבי חייא בר אבא והבריתא של רמי בר חמא מתישבים אחר פשוטו של מקרא ואלו המדרש של רבי חייא ברבי יוסף שאמר ערוב פרשיות כתיב כאן הוא דבר קשה מאד שאינו מתיישב כלל על פשוטו של מקרא לפיכך בחר לפרש המקרא על פ' המדרש של רמי בר חמא ורבי חייא בר אבא אע"פ שהן דברי יחידים ואינם כהלכה שכן עשה גם כן בפסוק אך בשר בנפשו דמו לא תאכל שפירש אותו על דעת רבי חנניה בן גמליאל שהן דברי יחיד ועזב דברי חכמים שהן הרבים ויותר קשה מזה שבפסוק ואת השני יעשה עולה כמשפט פי' רש"י כדת האמורה בעולת העוף של נדבה שהוא דלא כמאן לא כת"ק דרבי ישמעאל דאמר כמשפט עולת בהמה ולא כרבי ישמעאל דאמר כמשפט חטאת העוף וכן בכמה מקומות ואין מזה טענה כלל והרי הרמב"ן עצמו כתב בפסוק אם שלש אלה לא יעשה לה שבדרך הפשט אמר אם שלש אלה היעוד לו או לבנו או הפדיון לא יעשה לה אז תצא חנם אי' כסף כצאת העבדים הנזכרים בשביעית וביובל שזהו שלא כהלכה מפני שיחוייב מזה שלא תצא בסימנים מאחר שמאמר ויצאה חנם אין כסף המורה על היציאה בסימנים לפי מדרש רז"ל הוא לפי פשוטו זה על היציאה בשביעית וביובל ולא על היציאה בסימנים וכאלה רבים ולכן יחוייב לומר שהמפרשים כלם לא יכוונו בפירוש התורה רק לישב המקרא יהיה כהלכה או שלא כהלכה: