מזרחי · שמות · פרק 18 · פסוק 21

תחזה ברוח הקדש שעליך. דאם לא כן מנא ידע האדם יראה לעינים ויי' יראה ללבב ועוד שמלת חזון מורה על זה לכך אמרו במכילתא תחזה להם בנבואה:

ששונאים את ממונם בדין. במכילתא ומפרש בתנחומא שיהא אומ' אפי' שורף גדישי אפי' קוצץ כרמי כהוגן אני דנו וזהו המובן גם כן מפירוש רש"י ששונאים את ממונם בדין ומה שכתב אחר זה כההיא דאמרינן כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא לא דייקא דאי בשכפר בממון והוציאוהו ממנו בב"ד בעדים קמיירי אין זה ממונו אלא ממון של אחרים ואי בשטעה בדין וחיבוהו לשלם ממונו קמיירי הא נמי לאו ממונו הוא ועוד שאין פסולו של זה מחמת ממון אלא מחמת שאינו בקי בדינין. ומה שפירש הרמב"ן את דברי רש"י בזה שהרצון בו הוא שכל ממון שידעו בו שאדם יכול להוציאו מידן בדי' ישנאו אותו ויתזירוהו מעצמם ואפי' הוא שלהם באמת כגון שקנה עבד שלא בעדי' וכיוצא בו אינו מחוור שכיון שהטוען עבד זה שבידי שלי הוא ואתה מכרתו לי והנטען אומר לא היו דברים מעולם הרי זה נשבע הסת ונפטר ואין אדם יכול להוציא העבד הזה מידו בב"ד אלא אם כן לא רצה להשבע ועמד ושלם לא מפסיל בהכי דאדרבה מנהג חסידות הוא זה שאעפ"י שהאמת אתו כדי להפסיד את ממונו כדי שלא יאמרו עליו שנשבע לשוא וכן כתבו התוספ' בשלהי חזקת הבתי' גבי כל דיינא דמפקי' מניה ממונא בדינא גם מה שטען על דברי רש"י ואמר אבל הלשון במכילתא אינו כן אלא כך שנויה שם כו' ופיר' דברי ר' אלעזר המודעי שאמר אלו שהם שונאים ממון עצמן שאין להם חפץ ברבוי הכסף והזהב ולא ידעתי מי הביאו לפר' כן והלא בתנחומ' הביאו הלשון של ר' אלעזר המודעי עצמו ופירשוהו ששונאי' את ממונם בעניין הדי' שאם אומרים להם אם לא תדיניני כרצונני נשרוף גדישכם ונקצץ כרמיכם יאמרו להם אפילו אתם שורפים את גדישנו וקוצצים את כרמנו כהוגן אנו דנים וזהו בעצמו מה שכתב רש"י ששונאים את ממונם בדין שפירושו ששונאים אותו כדי לקיים הדין אף על פי שהדמיון שהביא עליו כההיא דאמרינן כו' אינו דומה לו כדפרישית:

שרי אלפים שש מאות שרים לשש מאות אלף שרי מאות ששת אלפים שרי חמשי' י"ב אלף שרי עשרות ס' אלף. במכילתא ומייתי לה בשלהי פ"ק דסנהדרין וא"ת הא חסרי להו עובא דכי מפקת מס' רבבות ת' ר' לשרי אלפים לא משכחת בתר הכי ו' אלפים לשרי מאות וכי הדר מפקת כל הני לא משכחת בתר הכי לשרי חמשים י"ב אלף וכ"ש דלא משכחת בתר הכי לשרי עשרות ס' אלפים כבר תרצו התוספו' על זה שני תרוצים האחד דבכל הני שרים אפשר דהוו זקנים יתרים מבני ס' שנה דאמרי' בפי"נ דלא נמנו לא פחות מבני עשרי' ולא יתרי' מבני ס' ובשרי עשרות לא חיישי' אפי היו מבני עשרים שהם עצמן היומן החשבון וכל א' שר על ע' והוא עשירי והב' חשבון השררו' קחשיב דבתחלתן נתמנו שרי עשרות ומהחשובין שבהן נתמנו לשרי נ' והחשובין משרי חמשי' נתמנו לשרי מאות ומשרי מאות בירר החשובים לשרי אלהים דהשתא לא יהיו כל דייני ישראל רק ס' אלף ואלה הס' אלף כלם היו שרי עשרות שכל אחד מהן דיין על תשעה אנשים אבל הי"ח אלף ת"ר מהם היו גם שרי חמשים שכל אחד מהם דיין על מ"ט אנשים הט' מהם מאותם שהיו תחתיו מצד שהוא משרי עשרות והארבעים מהם לתשלום המ"ט שהם תחתיו מצד שהוא משרי חמשים ואלה המ' הד' מהם שרי עשרות והל"ו מהם מאותם שהם תחתיהם והששת אלפים מאלה הי"ח אלף ת"ר הנזכרים שהיו בעלי שרי שררות שרי עשרות ושרי חמשים היו גם שרי מאות שכל אחד מהם דיין על צ"ט אנשים הט' מהם מאות' שהיו תחתיו מצד שהוא משרי עשרות והמ' מהם לתשלום המ"ט מצד שהוא משרי חמשים והנה מהם לתשלום הצ"ט מצד שהוא משרי המאות ואלה הנ' הא' מהם שר חמשים והמ"ט מהם מאות' שהם תחתיו הט' מהם מאותן שהיו תתתיו מצד שהוא משרי עשרות והמ' מהם לתשלום המ"ט שהם תחתיו מצד שהוא משרי חמשים שהד' מהם מצד שרי עשרות והל"ו מהם מאותם שהם תחתיהם והת"ר מאלה הששה אלפים הנזכרים שהיו בעלי ג' שררות שרי עשרות ושרי חמשים ושרי מאות היו גם כן שרי אלפים שכל אתד מהם דיין על תתקצ"ע אנשים הט' מהם מאותם שהיו תחתיו מצד שהוא משרי עשרות והארבעים מהם לתשלום המ"ט שהם תתתיו מצד שהוא משרי חמשים והנ' מהם לתשלום הצ"ט מצד שהוא משרי המאות והתת"ק מהם לתשלום התתקצ"ק שהם תחתיו מצד שהוא משרי אלפים ואלה התת"ק התשעה מהם שרי מאות והפ"א מהם מאותם שהם תחת אלו מצד שהם שרי עשרות והש"ס מהם לתשלום המ"ט לכל אחד מהם שהם תחתיה' מצד שהם שרי חמשים והת"נ מהם לתשלום הצ"ט לכל אחד מהם שהם תחתיהם מצד שהם שרי מאות ומה שאמרו במכילת' ובשלהי פר' קמא דסנהדרין נמצאו כל דייני ישראל שבע רבוא ושמנת אלפי' ושש מאות אינו רק על מניין השררות שאף על פי שמניין כל השרים לא היה רק ששים אלף מכל מקום מניין השררות הוא ע"ת אלף ות"ר אלא שקצתן נכללין בתוך קצתן כי שררות שרי החמשים נכללים תוך שררו' העשרו' ושררות שרי המאות נכללים תוך שררות שרי חמשים ושררות שרי האלפי' נכללים תוך שררות שרי מאות כמו שפירשנו: