מזרחי · שמות · פרק 26 · פסוק 5

אבל במסכת שבת אין היריעות מכסות את עמודי המזרח וט' אמות תלויות אחורי המשכן. זהו אליבא דר' נחמיה דאמר כשם שמלמטה עוביין אמה כך מלמעלה עוביי' אמה ולפיכך כי שדיית פותייהו לארכה דמשכן כמה הויין ארבעים דל תלתין לאגרא פשו להו עשרה דל אמה לעובי הקרשים נשארו תשע אמות תלייות אחורי המשכן אבל לר' יהודה דאמר מלמטה עוביין אמה ולמעלה כלין והולכין עד כאצבע פשו להו עשרה תלויות אחורי המשכן ורש"י ז"ל תפש כאן דבריו של רבי נחמיא מפני שאין הפרש בינו ובין תנא דבריתא דתשע וארבעים מדות רק בכסוי עמודי המזרח של תנא דבריתא היו מכוסין ולר' נחמיא לא היו מכוסין אבל לדברי ר' יהודה יהיה ההפרש שבינו ובין תנא דבריתא בשתים האחד בכסוי עמודי המזרח והאחר בעובי הקרשים של ר' יהודה לא היה עוביין רק אצבע אחד ולתנא דבריתא אמה אחת:

והכתוב מסייענו ונתת את הפרכת תחת הקרסים ואם כדברי הבריתא הזאת נמצאת פרכת משוכה מן הקרסים ולמערב אמה. תימה מנ"ל לרש"י לומר שהפרכת היתה פרושה בשלישו של משכן שיהא הימנה ולפנים עשר אמות והימנה ולחוץ עשרים אמה כדפירש לקמן בפסוק ונתת אותה על ארבע' עמודי שטים עד שיקשה לבריתא מפסוק ונתת את הפרכת תחת הקרסים שאם כדברי הבריתא הזאת נמצאת פרכת משוכה מן. הקרסים ולמערב אמה אחת דילמא הפרוכת לא היתה פרושה בשלישו של משכן אלא באמת הי"ט מפתח אהל מועד לצד החיצון של ארבעה עמודי שטים שהוא לצד אהל מועד שנמצא שיהא הימנה ולפנים י"א אמה דל אמה אחת לעביין של עמודים נשארו עשר אמות מחצר הפנימי של העמודים ולפנים לחלל בית קדשי הקדשים שהיה חללו עשר על עשר והימנה ולחוץ אינם רק י"ט אמה דהשתא תו ליכא לאקשויי לברית' מקרא דונתת את הפרכת תחת הקרסים ואם נפשך לומר שאהל מועד ארכו עשרים לא י"ט נשיב בזה שכמו שהפרכת לא היתה פרושה רק מצד החיצון של ד' עמודי שטים דהיינו לצד אהל מועד כן המסך של פתח אהל מועד לא היה פרוש רק בצד החיצון של חמשה עמודי שעים שעביין אמה ונמצא שאהל מועד מן המסך עד הפרכת ארכו עשרים אלא שבאהל מועד עובי העמודים במניין ובקדש הקדשים אין עובי העמדים מן המניין: