מזרחי · דברים · פרק 34 · פסוק 4

לאמר לזרעך אתננה. הראיתיך בעיניך הראיתיך כדי שתלך לאמר לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבע לכם הקב"ה קיימה וזהו לאמר לכך הראותיה לך. וכאילו אמר זאת הארץ אשר נשבעתי וגו' הראיתיך בעיניך לאמר לזרעך אתננה הארץ אשר נשבעתי דאל"כ לאמר למה לי ה"ל למכתב זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לזרעך אתננה ומזה הטעם דרשו בספרי גבי ואתחנן אל יי' בעת ההיא לאמר זה א' מן הדברים שאמר משה לפני המקום הודיעני אם אתה עוש' לי אם אין אתה עושה לי כיוצא בו וידבר משה אל יי' לאמר מה אעשה לעם הזה הזה שאין ת"ל לאמר ומת"ל לאמר אמר לו הודיענו אם נופל אני בידם אם לאו כיוצא בו אתה אומר וידבר משה לפני יי' לאמר שאין ת"ל לאמר ומת"ל לאמר אמר הודיעני נא אם אתה גואלם אם לאו כיוצא בו אתה אומר ויצעק משה אל יי' לאמר שאין ת"ל לאמר ומת"ל לאמר אמר לו הודיעני אם אתה מרפא אותם אם לאו כיוצא בו אתה אומר וידבר משה לפני יי' לאמר שאין ת"ל לאמר ומת"ל לאמר אמר לו הודיעני נא אם אותה ממנה עליה' פרנס אם לאו אבל גבי וידבר משה לפני יי' לאמר יפקוד יי' אלהי הרוחות שנו בספרי ר' אליעזר אומר בד' מקומות בקש משה מלפני המקום והשיבו המקו' על שאלותיו כיוצא בו אתה אומר וידבר משה לפני יי' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי שאין ת"ל לאמר אלא אמר לו הודיעני אם אתה גואלן אם לאו עד שהשיבו הקב"ה אתה תראה כיוצא בו אתה אומר ויצעק משה אל יי' לאמר אל נא רפא נא לה שאין ת"ל לאמר אלא אמר לו הודיעני אם אתה רופא לה אם לאו עד שהשיבו המקום ואביה ירוק ירק בפניה וגומר כיוצא בו אתה אומר ואתחנן אל יי' בעת ההיא לאמר אין ת"ל לאמר ומת"ל לאמר אלא אמר לו הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו עד שהשיבו רב לך אף כאן אין ת"ל לאמ' אלא אמר לו הודיעני אם אתה ממנה עליהם פרנס אם לאו עד שהשיבו קח לך את יהושע והשמיט המקום של וידבר משה אל יי' לאמר מה אעשה לעם הזה ולא ידעתי למה ומה שדרז"ל בלאמר של ה' מקומות הללו מה שלא דרשו כן בשאר המקומות הוא מפני שבכל שאר המקומות שכתוב בם לאמר אחר דבור השם ואמירתו כמו וידבר יי' אל משה לאמר ויאמר יי' אל משה לאמר כבר דרשו בהם צא ואמור להם לישראל דברי כבושין או צא ואמור להם דברי והשיבני קבלום כמו שנאמר וישב משה את דברי העם אל יי' והביאו רש"י בתחלת ויקרא דאל"כ מת"ל לאמר הרי כבר נאמר וידבר השם אל משה ויאמ' השם אל משה ולפיכך הוצרכו לדרוש ג"כ גבי ואמרת שאח' דבור משה לישר' כגון דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם דבר להם ותחזור ותאמר אליהם שצריך שישנה להם הפרק פעם ופעמיים עד שיהא שגור בפיהם ומפני זה הוקשה לרז"ל בלאמר שבדברי משה כגון וידב' משה לפני יי' לאמר הן בני ישר' לא שמעו אלי וכגון ויצעק משה אל יי' לאמר אל נא רפא נא לה וכגון ואתחנן אל יי' בעת ההיא לאמר וכגון וידבר משה אל יי' לאמר יפקוד יי' אלהי הרוחות וכגון ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר שאין לדרוש בהם לא צא ואמר להם לישראל דברי כבושין ולא צא ואמור להם דברי והשיבני אם קבלום והוצרכו לומר שבקש משה מלפני המקו' ששיבונו השם על שאלותיו כדלעיל שנמצא שכמו שפי' לאמר של השם הוא שישיבנו אם קבלו דבריו אם לא כך פי' לאמר של משה הוא שבקש משה מהשם שישיבנו על שאלתו וגבי ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר דרשו בו אמור להם הושבני על דברי מדוע לא אכלתם את החטאת במקו' הקודש ומפני שאין זה דומה לשאר המקומו' שבאותן המקומו' הוא בקשת משה מהשם שישיבו לו על שאלתו וכאן הוא בקשת משה מבני אהרן שישיב לו על דבריו לפיכך אין זה ממנין המקומות שאמר בד' מקומות בקש משה מלפני המקום ובמקום אחר בה' מקומות ומזה הטעם עצמו לא מנו גם זה האמור פה עמהם מפני שאין זה דומה לשום אחד מהם שכל אותו המקומות הן תשובה למשה אם מפי השם אם מפי בני אהרן וכאן אינו אלא שילך ויאמר לאבות שהקב"ה קיים שבועתו שנשבע להם ויהיה פי' לזרעך אתננה במקום נתתיה עתיד במקום עבר ופי' ושמה לא תעבור הוא דבור לעצמו כאילו אמר אבל אתה שמה לא תעבור מפני שכבר נגזרה גזרה עליך שלא תעבור:

שלולא כך היית מקיימך. פי' וא"ת הלא לולא הגזרה נמי לא הוה אפשר לו לעבור שכבר מלאו ימיו ושנותיו כדכתיב בן ק"כ שנה אנכי היים היום מלאו ימי ושנותי כדלעיל השיב ואמר שלולא כך היית' מקיימך עד שתראה אותם נטועים וקבועים בה ותלך ותגיד ויש נוסחא שכתוב בה אבל גזרה מלפני שמה לא תעבור כלומר שהוא דבור לעצמו כדפרישית: