מזרחי · ויקרא · פרק 23 · פסוק 11

והניף כל תנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד. מהכא משמע שגם העלייה וההורדה בכלל ההנפה ואלו בפרשת תצוה גבי אשר הונף ואשר הורם פרש"י ז"ל הונף לשון הולכה והובא' הורם לשון מעלה ומוריד וכן שנינו במנחות פרק כל המנחות באות מצה כיצד הוא עושה מוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם ופרש"י ז"ל הונף היינו מוליך ומביא והורם מעלה ומוריד שאין עלייה בלא הורדה יש לומר דממלואים ילפי כל שאר תנופות מה להלן מוליך ומביא מעלה ומוריד כדכתיב אשר הונף ואשר הורם אף כל מקום שנאמר בו תנופה כן כדתנן בפרק כל המנחות באות מצה שתי הלחם וכבשי עצרת כיצד הוא עושה מוליך ומביא ומעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם וזה לא נכתב אלא במלואים והיכי מייתי ראיה ממנו בשתי הלחם וכבשי עצרת עכ"ל שממלואים ילפינן לשאר תנופות ולפיכך כשמצאנו בשום מקום תנופה ידענו שיש שם תרומה ודרך הכתוב לקצר לכתוב תנופה ולא תרומה ומזה הטעם עצמו כתב שוק התרומה וחזה התנופה כי הכתוב פעם יזכיר התנופה ותהיה גם התרומה בכלל ופעם יזכיר התרומה ותהיה גם התנופה בכלל וכאילו אמר שוק התנופה והתרומה וחז' התנופה והתרומה ומה שכתב שם רש"י ז"ל ולמה חלקן הכתוב תרומה בשוק ותנופה בחזה לא ידענו ששניהם בהנפה והרמה אינו רוצה לומר למה חלקן וכתב התנופה לבדו בחזה ולא בתרומה ובשוק כתב התרומה לבדו ולא התנופה אלא הכי פירושה למה חלק הכתוב החזה מהשוק וכתב בשוק התרומה וה"ה התנופה ובחזה ההיפך ולא ערב שניהם יחד לומר חזה ושוק התנופה והתרומה מאחר ששניהם בהנפה והרמה:

ממחרת השבת ממחרת י"ט הראשון של פסח שאם אתה אומר שבת בראשי' אי אתה יודע אי זהו. במנחות בפ' ר' ישמעאל תניא ר' יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת י"ט אתה אומר ממחרת יום טוב או אינו אלא ממחרת שבת בראשית אמרת וכי נאמר ממחרת שבת פסח והלא לא נאמר אלא ממחרת השבת וכל השנ' כלה מלאה שבתו' צא ובדוק איזו שבת הוא ואם תאמר למה בחר זאת הראיה שהיא ראיה פרוכה כדאמר רבא לכולהו אית להו פירכא לבד מתרי תנאי בתראי דמתניתא קמייתא ומתניתא בתרייתא דהיינו רבי ישמעאל דאמר אמרה תורה הבא עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת מה להלן רגל ותחלת רגל אף כאן רגל ותחלת רגל ורבי יהודה בן בתירא דאמר נאמרה שבת למטה ונאמרה שבת למעלה מה להלן רגל ותחלת רגל אף כאן כו' וזו הראי' היא שבחר רבי יוסי ובטל ראיתו הראשונה ואמר ועוד נאמר שבת למטה כו' ואמר רבא רבי יוסי גופיה חזא לראיתו הראשונה פירכא דקאמר ועוד והפירכא כבר גלה אותה רבא ממאי דבי"ט ראשון דילמא בי"ט אחרון ופרש"י ז"ל נהי דלאו בשבת ממש משתעי קרא מכל מקום ממאי דבי"ט ראשון דילמא בי"ט אחרון ואם כן למה הניח ראיתו של רבי ישמעאל ור' יהודה בן בתירא והביא ראית ר' יוסי הראשונה שהוא עצמו חזא בפרוכ' והתימה מהרמב"ן ז"ל שכתב על דברי רש"י ז"ל בזאת הראיה ובאמת שזו גדולה שבראיות הגמרא והוא ההפך. ושמא י"ל שהיא הגדולה שבראיות לבטל שלא יהיה פירוש ממתרת השבת שבת בראשית כמו שחשבו הצדוקים ומפני זה בחר רש"י ז"ל הראיה הזאת מפני שהראיה הזאת מבטלת דברי הצדוקים אבל היא פרוכה בערך אל קיום השבת שהוא י"ט ראשון דדילמא י"ט אחרון הוא ומזה הטעם בתר אותה רש"י ז"ל אע"פ שהיא פרוכה: