מזרחי · ויקרא · פרק 26 · פסוק 20

ותם לריק כחכם הרי אדם שלא עמל כשבא שדפון ומלקה אותו אין בכך כלום אבל אדם שעמל כו' ובא שדפון ומלקה אותו הרי שיניו קהות. בת"כ ופי' ותם לריק כחכם אחר העמל והטורח שטרחתם שאז שיניו קהות שאם פי' כחכם אינו אלא על ממונם הבא מכחם לא היה צריך לזה שכבר אמור למעלה מזה ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה ומסתמא ותם לריק כחכם:

ולא תתן ארצכם את יבולה אף מה שאתה מוביל לה בשעת הזרע. בת"כ שפירוש יבולה פה מעני' יובילו שי למורא מי יובילנו עיר מצור ולא מענין תבואה כמו ונתנה הארץ יבולה שכבר אמר ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה ומסתמא לא תתן ארצכם את יבולה וגבי ונתנה הארץ יבולה דרשו בת"כ לא כדרך שהיא עושה עכשיו אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון דאם לא כן ונתנה הארץ יבולה למה לי הרי כבר אמור ונתתי גשמיכם בעתם ומסתמא תתן את יבולה:

ועץ הארץ אפי' מן הארץ יהא לקוי שלא יחניט פירותיו בשע' החנטה. בת"כ דאל"כ והעץ לא יתן פריו מיבעי ליה ומזה הטעם עצמו דרשו גבי ועץ השדה יתן פריו מניין שאף אילני סרק עתידין להיות עושין פירות תלמוד לומר ועץ השדה יתן פריו דאל"כ והעץ יתן פריו מיבעי ליה:

לא יתן משמש למעלה ולמטה אעץ ואפרי לא יתן פריו וכשהוא מפרה משיר פירותיו הרי שתי קללות. חדא שהעץ לא יתן שפירושו לא יוציא שום פרי מפני שמן הארץ הוא לקוי שלא יחניט פירותיו בשעת החנטה ועוד שאף אותו עץ שחנט פירותיו לא יתן פריו אלא הוא משי' אות':

ויש כאן שבע פורעניות. פירוש ועם זה שפירשנו שלא יתן משמש למעלה ולמטה יהיו הפורעניות שבע כנגד ז' עבירות דלעיל כי פירו' שבע על חטאתיכם שבע פורעניות על שבע העבירות האמורות לעיל והן אלו ושברתי את גאון עזכם זה בית המקדש ועוד ונתתי את שמיכם כברזל ועוד ואת ארצכם כנחושה ועוד ותם לריק כחכם ועוד ולא תתן ארצכם את יבולה ועוד ועץ הארץ לא יתן כלום שלא יחניט פירותיו ועוד שלא יתן פריו אלא שישיר פירותיו הרי כאן שבע: