מזרחי · בראשית · פרק 49 · פסוק 4

הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך כמים. אמר הפחז והבהלה מפני שהפחז מורה על קלות הדעת כמו ריקים ופוחזים אמר והבהלה מפני שכמים אחריו מורה על המהירות כמים הנגרים אמר הפחז והבהלה כאילו אמר מהירותו וקלות דעתו גרם לו להפסיד המעלות הראויות לו ומפני שהפחז שם ואנו צריכים פועל לומר שמפני שפחזת כמים לכך אל תותר אמר אשר מהרת להורות על הפועל גם הוסיף להראות את כעסך להודיע שהמהירות היה בענין הכעס שמהר להראות את כעסו:

אל תותר. הוסיף מלת לכך קודם אל תותר שלא נחשוב שהוא אזהרה כמו אל תאכלו ממנו נא כאילו אמר מי גרם לך להפסיד כל אלה הפחז שפחזת כמים:

ומהו הפחז אשר פחזת כי עלית. הורה בזה שמאמר כי עלית דבק עם פחז כמים לא עם אל תותר הסמוך לו וכאילו אמר מפני שפחזת כמים כי מהרת לעלות על משכבי אביך לכך אל תותר:

אותו שעלה על יצועי. הוסיף מלת אותו מפני שבזולת זה נראה שהפעול של חללת הוא יצועי לא אותו שעלה על יצועי שהוא השכינה גם הוצרך להפך שעלה על יצועי במקום על יצועי עלה מפני שאינו נכון בלשון לומר אותו שעל יצועי עלה אלא אותו שעלה על יצועי מפני שמלת עלה הוא ההבדל של אותו ומלת על יצועי הוא המודיע המקום שבו עלה וראוי לפרש תחלה הפעול והבדלו ואחר כך המקום שבו עלה: