אז תרצה הארץ תפייס את כעס המקום. אין זה פי' מלת תרצה שהרי מלת תרצה היא מבנין הקל שהוא פועל יוצא לשני ותפייס כעס המקום הוא פועל יוצא לשלישי כאילו אמר תרצה מבנין הדגוש או תרצה מבנין הפעיל רק הוא פי' והרצת את שבתותיה דסיפיה דקרא ופי' מלת תרצה הוא תתפייס ופירושו אז תתפייס הארץ מן שבתותיה ותחזור ותפייס את המקום מהכעס על שבתותיה ומפני שהתכלית מהתפייסות הארץ הוא שתחזור ותפייס את המקום כתב רש"י ז"ל מתחלת התכלית ואמר תפייס את כעס המקום והראיה על זה שהרי גבי והרצת פי' למלך שפירושו ראוי להיות אחריו למלך ואלו גבי אז תרצה הארץ לא פירש רק הכונה ואמר תפייס את כעס המקום ואלו היה זה פי' מלת תרצה היה לו להזכיר המלה החסרה שהיא מלת למלך כמו שפירש במלת והרצת לומר תפייס המלך מכעסו:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 26 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341