מזרחי · בראשית · פרק 18 · פסוק 19

לשון חבה. דאל"כ אין הלשון למען נופל על לשון כדלקמיה:

ולמה ידעתיו למען אשר יצוה. דלשון למען בכל מקום נתינת טעם לדבר הוא ואם היה פי' ידעתיו כדעת המתרגם שתרגם אותו גלי קדמי אין לשון למען נוכל בו שהרי הכל צפוי אצלו בזולת הטעם של אשר יצוה:

למען הביא כך הוא מצוה לבניו שמרו דרך ה' כדי שיביא. פי' אין נתינת הטעם של למען אשר יביא כנתינת הטעם של למען אשר יצוה כי הראשון הוא דבור השם והשני הוא דבור אברהם שאמר לבניו שמרו דרך ה' כדי שיביא כו':

על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם כו'. אבל בבראשית רבה אמרו תני ר"ש בן יוחאי כל מי שיש לו בן יגע בתורה כאלו לא מת מ"ט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר לו אין כתיב כאן אלא את אשר דבר עליו ויש בזה שני חלופים האחד ששם כתוב כל מי שיש לו בן יגע בתורה ורש"י כתב המעמיד בן צדיק ועוד ששם כתוב את אשר דבר לו אין כתיב כאן אלא את אשר דבר עליו דמשמע שרוצה להוכיח שלא באברהם ממש קמיירי ורש"י כתב על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם דמשמע דפשיטא ליה שלא על אברהם ממש קמיירי ולא ידעתי אם מצא זה כתוב במקום אחר או אם היה כתוב כן בבראשית רבה שבידו ואיך שיהיה דברי רש"י הם העקר מפני שמאמר ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט בצדיקים קמיירי ולא על היגעי' בתורה ומפני שהכתוב מדבר על בית אברהם כדכתיב למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו היה לו לכתוב למען הביא ה' על בית אברהם במקום על אברהם לא שיפול ספק על דבור על אברהם שמא הוא על אברהם ממש עד שהוצרך לדקדק מאת אשר דבר לו אין כתיב כאן אלא את אשר דבר עליו אלמא לאו באברהם ממש קמיירי אלא על ביתו וקראו הכתוב על אברהם כאלו לא מת: