מזרחי · שמות · פרק 14 · פסוק 3

כמו נבכי ים עמק הבכא מבכי נהרות לא הבנתי כונת הרב בזה כי אם היה סובר שמלת נבוכים שרשה נבך על משקל נגועים נגופים איך ערב עמהם עמק הבכא ומבכי נהרות שאין שרשם נבך ועוד שבמכילתא אמרו בהדיא אין נבוכים אלא כמו והעיר שושן נבוכה ששרשה בוך ואם היה סובר שמלת נבוכים שרשה בוך על משקל נכונים ובא השור"ק במקום חול"ם אם כן לא יהיה לה דמיון לא למלת נבכי ים ולא למלת מבכי נהרות ולא למלת הבכא מפני שאין שום אחד מכל אלו שרשו בוך. אבל הנכון אצלי שהרב ז"ל היה סובר שמלת נבוכים ונבכי ים ועמק הבכא ומבכי נהרות כלם מהשנים כי הוא היה מחכמי צרפת האומרים שעלומי העי"ן ועלומי הלמ"ד כלם בעלי שתי אותיות ושרש ויפן פן ושרש ויקם קם וכבר הארכתי בזה בפרשת ואלה שמות. והחכם ראב"ע כתב שמלת נבוכים בשור"ק תחת חול"ם והוא מבניין נפעל כמו נכונים ונו"ן נבכי ים שורש ונראה שדבריו הם כנגד הרב. ואני תמה למה לא יהיה שורש נבכי בכה כדעת רבי יהודה הלוי ויהיה שורש נבוכים ונבכי בך לדעת חכמי צרפת והלא הוא עצמו כתב בספר הדקדוק שלו המחלוקת שבין חכמי צרפת לחכמי ספרד שחכמי ספרד אומרים שאין שרש פחות משלש אותיות וחכמי צרפת אומרים שעלומי העי"ן ונחי הלמ"ד כלם הם מהשניי' ואם כן איך טען על דברי הרב שהוא מחכמי צרפת האומרים שבוך ובכה שרשם בך ואין הפרש בין נבוכים לנבכי ים. גם מה שטען עוד שפי' נבכי ים במעמקי ים ואין לו טעם במקום הזה הנה הרב ז"ל כבר תקן זה באמרו כלואים ומשוקעים שפירושו שמפני שלא ידעו באי זה מקום ילכו והיו כמו הכלואים בתוך הכלא שאין להם מקום לצאת משם וכמו המשוקעים בתוך עמקי ים שאינם יודעים היכן הוא השטח העליון מהי' עד שיתנועעו באותו הצד לצאת מעומק המי' אבל פעמים מתנועעים לצד שפת הים ועומקו לחשבם שהוא הצד העליון מהמים לפיכך כנה אותם נבוכים בשם נבכי ים: