מזרחי · בראשית · פרק 14 · פסוק 6

בהררם בהר שלהם. כי שורש הר הרר והמ"ם מ"ם הכינוי ואיננו פועל כמו בדברם שפירש בעלותם אל ההר כי לא מצאנו פועל נגזר מזה השם ואין לגזור פועל משם העצם אלא אם כן נמצא כמו עוין מן עין והאזינו מן אוזן ותשלג מן שלג וכיוצא בהם והם מועטים אבל לא ידעתי איך תבא מלת שעיר אחר בהר שלהם כי היה ראוי לומר בהר שעיר שלהם לא בהר שלהם שעיר: ואומר אני שאין איל לשון מישור אלא מישור של פארן איל שמו עד וכלן מתורגמין מישור וכל אחד שמו עליו. שהמתרגם רודף אחר המכוון לא אחר המלה ברוב המקומות ומפני שהמכוון מכל אלה השמות אינו רק המישור לא השמות תרגמם כלם מישור והרמב"ן ז"ל טען ואמר שאלו היה כן היה אונקלוס מתרגם אותם כשמם אילא דפארן אילוני דממרא כמנהגו בשמות פי' בשמות העצם ומי הגיד לו במקומות הרבים ההם המישור המה כלם או הרים הגבוהים פי' אם איל ואילוני וככר וכן כלם הם שמות עצם כל אחד למקומו וממרא שם האיש אחי ענר ואשכול בעלי ברית אברם והמקום ההוא שלו כמו שאמר אילוני ממרא האמורי כאשר פרשתי פירושו ולא יסמך שם העצם הפרטי אבל איל פארן מקו' אילי' כי יבושו מאלי' אשר חמדתם ואילוני מקו' אלונים כאלה וכאלון אלונים מבשן פי' והם שמות תואר לא שמות עצם ומנהגו בהם לתרגם בם הענין והנהוג בה' להיות' נטועי' במישור לפני המדינות להיות לעיר כמו מגרש פירוש ומזה ידע המתרגם שהם מישור וכן תרגם אלון בכות מישר בכותא ושם איננו שם העצם למקו' רק הוא שם לאלון הנטוע שם כמו שמפורש תחת האלון אלא שהוא רודף העניין לא המלות והתרגום הירו' אמר באיל פארן ואילוני ממרא משרא כדברי אנקלוס ואמר באלון בכות בלוט בכותא כי אלון בכות אצלו שם לאילן לא למקום ואונקלס סובר שהוא שם למקום שהיו בו אלונים רבים כמו אלוני ממרא ולכן אמר תחת האלון והנה כלם שמות תואר פי' ושם יתרגם העניין לא המלה אבל ככר הירדן לשון מישור ממש הוא כי כן יקרא בלשון הקדש המקו' שהנהרות מתפשטין בהם במרוצת המים הנגרים השוטפים שם ולכן אמר ואל תעמוד בכל הככר ההרה המלט וכן כר נרחב לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר פעמי' יכפילו המלה ופעם יחסרו הכפל כמו בית עין וזולתם רבים ויקראו גם כן השלוחי' המהירים בזה השם לכרי ולרצים שרי המאות ואת הכרי וכן בכרכרות שם לגמלים המריצין שהזכירום בגמרא גמלא פרחא וממנו מכרכר כפולים ואבל השטים וכן אבל מתולה שתרגמו אותם מישר הוא המקום הנחרב אין בו נטע ולא בנין כי הלשון אצלם לשון חרבה ושממה כמו ויאבל חל וחומה אבל תירוש אומללה גפן עד כאן דבריו. ולא הבינותי דבריו בזה כי מה שטען שאלו היה כן היה אנקלוס מתרגם אות' בשמן אילא דפארן אילוני דממרא כמנהגו בשמו' אינה טענה כי השמו' שמתרגם אותם בשמם הם השמו' שהמכוון בם הוא השמו' ההם בעצמ' כשם מורה וממרא וירדן ובכות ושטים ולכן תרגמם בשמם ואמר משר מור' משר ממרא משר ירדנא משר בכותא משר שטין וכן שמות המקומו' ושמות האנשי' מתרגם אותם תמידבשמם לזאת הסבה בעצמה מפני שאין בה שום ענין אחר זולתם ולכן תרגם בלע מלך סדום בלע מלכא דסדום וברשע מלך עמורה ברשע מלכא דעמורה ושנאב מלך אדמה שנאב מלכא דאדמה ושמאבר מלך צבויים שמאבר מלכא דצבויים מפני שכל אלה אין בם ענין אחר זולת השמות ההם בעצמם אבל שם איל ואילוני וככר ואבל ובעל ואילון שאין הבונה בם בעבור השמות ההם בעצמם רק בעבור המישור הנקרא באותם השמות תרגם אותם כלם בשם המישור ולא בשמותם וכן תרגם על דבר קרח על פלוגתא דקרח ובדב' בלעם בעצת בלע' ועל דבר שרי על עיסק שרי מפני שאין הבונה בם בשם הדבר במה הוא דבר רק במה הוא פלוגת' ובמה הוא עצה ובמה הוא עסק כל א' כפי מקומו והמתרג' רודף אחר הענין ולא אחר המלות כמו שכתב הוא בעצמו ומן התימה ממנו איך לא תפול קושיתו זאת גם לפירושו שפי' אל מאילים ואילוני מאלונים ואבל מן ויאבל חיל וחומה אם מפני שכשהם שמות התואר דרכו לתרג' אותם לפי הענין הנה יהי רקיע בתוך המי' שתרגם אותו במצעות מיא מענין אמצע ולא בגו מיא שהוא תרגום המלה ואיננו שם התואר וכן על דבר קרח תרג' אותו על פלוגתא דקרח ובמקו' אחר תרגם על דבר שרה על עסק שרה ובמקו' אחר תרגם בדבר בלע' בעצת בלע' ואיננו שם תואר וכמוהו רבים. ומה שטען עוד מי הגיד לו במקומות הרבים ההם המישור המה כלם או הרי' הגבוהים אינה טענה דאם כן רבי שמואל בר אמי שפירש גומר ומגוג אפריקא וגורמניאה ויון ותובל ומשך מצידוניאה ויתיניאה וישיניאה ובתירס פליגי בה רבי סימון ורבנן חד אמר זו פרס וחד אמר זו ותרקי ואמר רבי אבא בר כהנא פתרוסים וכסלוחים היו מעמידין הטליסין אלו גונבים נשותיהם של אלו ואלו של אלו מה יצאו מהם פלשתים כפתורי' פלשתי' גבורים ננסקי מאין להם כל אלו אם לא על פי הקבלה ואנקלוס הגר שקיבל מר"א ור' יהושע איך לא יהיו דבריו דברי קבלה ותרגם כפתורי' קפוטקאי ובין קדש ובין ברד בין רקם ובין חגרא ואין ספק שכל אלה אינם אלא ע"פ הקבלה שקבל מרבותיו ורבותיו מרבותיהם ועוד שזאת הטענה עליו להשיבה כי אף לפי דעתו שפי' איל פארן מקו' אלים ואלוני מקום אלוני' מי הגיד לו שהמקומות ההם הם מקו' מישור אם מפני שהמנהג בהם להיות נטועי' במישור לפני המדינות להיות לעיר כמו מגרש מי יודיענו שאיל פארן ואילוני ממרא הם מזה המין ולא יהיו הרים גבנוני' מיער צומח עצים מה' אילי' ומה' אלוני' והר האילי' מתיחס לפארן והר האלונים לממרא והרי התרגו' ירושלמי חולק בפי' אלון בכות עם אנקלוס הגר שהירושלמי תרגמו בלוט בכות ואנקלוס תרגמו מישר בכות ונראה שהם חולקי' בזה שהאחד סובר שהוא אילן מתייחס לבכו' והאחר סובר שהוא מישור שהיה בו אלון נטוע ומתיחס לבכות או שהמישור ההוא שמו אלון וכן באילוני ממרא פליגי ביה ר' יהודה ורבי נחמיא חד אמר במשרי ממרא וחד אמר בפלטין דממרא ונראה שהם חלוקי הקבלה דאם לא כן מי הגיד להם כל זה. ומה שטען עוד מאילוני ממרא שממרא שם האיש אתי ענר ואשכל בעלי ברית אברם המקום ההוא שלו כמו שאמר אילוני ממרא האמורי וחיי' מזה שלא יתכן להיות אילוני שם עצ' כי שם העצ' הפרטי לא יסמך אינה טענה כי כבר נמצא כמוהו צוען מצרי' גם בית לחם יהודה: