מזרחי · במדבר · פרק 16 · פסוק 5

עתה עת שכרות היא לנו ולא נכון להראות לפניו. פירוש שכרות המחלוקת על דרך ושכורה ולא מיין:

את אשר לו לעבודת לויה ואת הקדוש לכהונה והקריב אותם אליו והתרגום מוכיח יקרב לקדמוהי יקרב לשמושיה. והכי פירושא בקר יודיע יי' מי הוא אשר לו לעבודת לויה שמלת לו נאמרת על הלוים כאמרו והיו לי הלוים ומי הוא הקדוש לעבודת כהונה שמלת קדוש נאמר' על הכהנים כאומרו ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים ואיך יהיה זה שיקריב כל אותם הר"ן איש שהיו מבקשים הכהונה והביאו כל אחד איש מחתתו לפניו כאמרו והקריב אליו שפירושו לפניו ואז את אשר יבחר בו יקריב אותו השם אליו לעבודתו שהיא עבודת הקרבנות וידעו הכל שאהרן הוא הקדוש לכהונה והלויים הם הראויים לעבודת הלויה כי כאש' ישרפו כל מקריבי הקטרת ויתקבל קטורת אהרן יודע לכל שאהרן לבדו הוא הקדוש הראוי לעבודת הקרבנות ולא הר"ן איש מקריבי הקטורת אף על פי שהיו בכללם כמה בכורות גם לא הלוים לשכבר מת קרח שהיה ממקריבי הקטורת עם היותו לוי ונשארו הלוים לעבודת הלויה לבדה כי הבכורו' שהיו בעבוד' הלויה והכהונ' יחד ונטלו שתיהן מידם ונתנ' עבודת לויה ללוים ועבודת כהונה לאהרן ולבניו כשראו עכשיו שאין שום אחד ראוי לכהונה רק אהרן ידעו שגם החלק הא' שנוטל מהם ונתן ללוים שהוא בשליחתו של מקום ולא מפי משה ומפני שבזה הביאור יהיה בקר ויודע יי' את אשר לו ואת הקדוש דבור לעצמו שפירושו שיודיע מי הוא הראוי לעבודת לויה ומי הוא הראוי לעבודת כהונה וישאר והקריב אליו לבדו והוא דבור חסר אין מובן לו הוצרך להוסיף עליו מלת אותם להורות שהקריבם לפניו הם אותן הר"ן ומפני שמלת אליו שבפסוק הזה לפי הביאור הזה יחוייב שיהיה פירושה לפניו דהיינו לפני מזבח הקטורת שבו יבחן מי הוא הקדוש הראוי לכהונה ומלת אליו שבפסוק שאחריו יחוייב שיהיה לעבודת כהונה אמר והתרגום מוכיח על זה שאליו הראשו' מתורג' לקדמוהי ואליו האחרון מתורגם לשימושיה: