מזרחי · ויקרא · פרק 7 · פסוק 9

לכהן המקריב אותה וגו' יכול לו לבדו ת"ל לכל בני אהרן תהיה יכול לכולן ת"ל לכהן המקריב הא כיצד לבית אב של יום שמקריבין אותה. בת"כ והכי פירושא דלכל בני אהרן אכולהו קאי אמאפה תנור ואנעשה במרחשת ועל מחבת ואמנחה בלולה בשמן ואחרבה וכן המקריב אותה אכולהו קאי על כל מנחה אשר תאפה בתנור ועל נעשה במרחשת ועל מחבת ועל מנחה בלולה בשמן ועל חרבה ופי' וכל מנחה בלולה וכן כל מנחה בלולה בשמן וחרבה ולפיכך אמרו בת"כ א"א לומר לכהן המקריב אותה לו לבדו שהרי כתוב לכל בני אהרן וא"א לומר לכל בני אהרן שהרי כתוב לכהן המקריב הא כיצד לבית אב של יום שמקריבין אותה שהכהנים היו נחלקים לכ"ד משמרות כל משמרה בשבתה וכל משמרה ומשמרה היתה נחלקת לששה בתי אבות וכל בית אב מקריב ביומו ובשב' היו מקריבין כולן יחד ואלמלא קושית המקראות היינו מפרשים קרא דהכהן המקריב אותה לו תהיה למקריב לבדו השתא דקשו קראי אהדדי על כרחין לפרושי קרא דלכהן המקריב אותה לבית אב המקריב אותה ביומו שכל אנשי בית אב היו מחלקין אותה בשוה איש כאחיו אחד המקריב אותה ואחד שאינו מקריב אותה ויש לתמוה מנא לן לפרושי קרא דמקריב אותה וקרא דלכל בני אהרן לכל חד מנייהו דקאי אכולהו עד דלקשו קראי אהדדי דילמא קרא דהמקריב אותה לא קאי אלא אמנחת מאפה ומנחת מרחשת ומנחת מחבת לחודיה וקרא דלכל בני אהרן לא קאי אלא אמנחת בלולה בשמן וחרבה לחודייהו ועוד מאי שנא הכא גבי המקריב אותה דמפרשי הראוי להקריב והוא בית אב ולא כל אנשי המשמרה ומ"ט התם גבי המחטא אותה ואשר יכפר בו והכהן המקריב את עולת איש והמקריב את דם השלמים דמפרשי להו הראוי לחטוי והראוי לכפרה והראוי להקרבה והם כל אנשי המשמרה כדאמרי' בריש פרק טבול יום במתני' דטבול יום ומחוסר כפורים אין חולקין בקדשים לאכול לערב מנה"מ אמר רבי שמעון בן לקיש דאמר קרא הכהן המחטא אותה אוכל שאינו מחטא אינו אוכל ופריך כללא הוא והרי משמרה כולה דאין מחטאין ואוכלין ומשני ראוי לחטוי קאמינא אלמא הראוי לחטוי לכולה משמרה הוא הכא נמי נימא הראוי להקרבה לכולה משמרה ולא לבית אב בלבד ועוד מ"ש קראי דהמחטא ואשר יכפר ואשר הקריב לכהן דדרשי להו בראוי לחטוי וראוי לכפרה וראוי להקרבה וממעטי טבול יום ומחוסר כפורים ואונן ולא אקשו קראי אהדדי כתיב המחטא דמשמע הוא לבדו וכתיב כל זכר בכהנים דמשמע כולן הא כיצד כו' ואלו בהמקריב אותה דמנחה לא דרשי ליה הראוי להקרבה למעט טבול יום ומחוסר כפורים ואונן אלא אמרו קשו קראי אהדדי כתיב המקריב אותה לו תהיה דמשמע לו לבדו וכתיב לכל בני אהרן דמשמע לכולן הא כיצד זה בית אב המקריבין באותו יום וצ"ע: