מזרחי · ויקרא · פרק 14 · פסוק 13

כי כחטאת האשם כי ככל החטאות האשם הזה. לא ככל החטאו' יהיו כל האשמות דבשלמא האשם הזה שהוא אשם מצורע הוצרך הכתוב להקישו לחטאות בכל העבודות התלויות בכהן שלא תאמר הואיל ויצא דמו מכלל שאר האשמות לינתן על תנוך אזן ובהונות יד ורגל לא יהא טעון כו' לכך נאמר כי כחטאת האשם הזה אלא שאר האשמות למה הוצרך הכתוב להקיש לחטאות הילכך עכ"ל דפירוש כחטאת האשם אינו אלא באשם הזה שיהיה ככל החטאות:

הוא לכהן בכל העבודות התלויות בכהן הושוה אשם זה לחטאת. כאילו אמר האשם הזה חטאת הוא לכהן פי' בעבודות התלויות בכהן מה חטאת בהמה באה מן החולין וביום וביד ימנית אף אשם כן מה חטאת טעונה כלי אף אשם כן כלן שנויות בתורת כהנים לא שהאשם כחטאת להנתן לכהן:

יכול יהא דמו ניתן למעלה כחטאת תלמוד לומר כו'. בתורת כהנים פי' כבר ידוע שגובה המזבח הוא עשר אמות ובאמצעות גבהו היה חוט של סיקרא חוגרו להבדיל בין דמים עליונים לדמים תחתונים כדתנן בפ"ג ממדות וכל מה שזורקין מדמי הקרבנות בה' אמות העליונות שהן מחוט הסיקרא ולמעלה נקראין הניתנין למעלה וכל מה שזורקין מן החוט ולמטה נקראים הניתנין למטה ומבואר שדמי החטאת נתנין למעלה מדכתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העולה ודמי האשם נתנין למטה מדכתיב ואת דמו יזרוק על המזבח סביב ודרז"ל מדלא כתיב קרנות אלא המזבח משמע למטה מחוט הסיקרא אבל אשם מצורע לא מצינו בו בשום מקום אם הוא למעלה מחוט הסיקרא כדם החטאת או למטה מן החוט כדם שאר האשמות ויש להסתפק מאחר שהקיש הכתוב אשם מצורע עם החטאת יכול כמו שהקישן לכל העבודות התלויות בהן הה"נ הקישן למתן דמים שיהא דם אשם מצורע ניתן למעלה מחוט הסיקרא כמו החטאת ת"ל זאת תורת האשם כל תורה לרבות הוא בא ולרבות אשם מצורע למתן דמים שלו הוא בא שיהא למטה מחוט הסיקרא כשאר האשמות דכתיב בהו ואת דמו יזרוק על המזבח סביב: