וטמא טמא יקרא משמיע שהוא טמא. לא שיקרא את אחרים טמאים כפי המובן ממנו וכך אמרו בפרק קמא דמועד קטן רמז לציון קברות מן התורה מניין אמר רבי אבהו מהכא וטמא טמא יקרא טומאה קוראה לו ואמרת לו פרוש ופריך והאי להכי הוא דאתא והא מיבעי ליה לכדתניא וטמא טמא יקרא צריך להודיע צערו לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים ומשני אם כן לימא קרא וטמא יקרא מאי וטמא טמא שמע מינה תרתי ואף ע"ג דמייתורא דטמא טמא שני פעמים דרשי לרבות שאר המנוגעים שיהיו משמיעים שהם טמאים שמא יש לומר דמטמא יקרא לחודיה דרשי שהטמא יקרא לרבים לומר טמא אני כדי שיפרשו ממנו ומטמא טמא שני טעמים דרשי תרתי לרבות שאר המנוגעים שגם הם צריכים לומר טמא אני ושצריך להודיע צערו לרבים שיבקשו עליו רחמים דשקול הוא ויבאו שניהם:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 13 · פסוק 45
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341