ואומר להם דבר אחד למי זהב לבד והם מהרו והתפרקו ויתנו לי. דאל"כ מה תשובה היא זו הוא אמר למי שיש לי זהב ילך ויביאהו והם עשו מה שאמר להם והלכו והתפרקו הזהב שבידם ויתנוהו לו אם כן כל החטא היה שלו:
קריאה במקור
מזרחי · שמות · פרק 32 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואשליכהו באש ולא ידעתי שיצא העגל הזה ויצא. פירש מעצמו מבלתי שיצור אותו בחרט דאל"כ מאי ויצא העגל הזה הנה מאחר שמשליך הזהב באש והתיך אותו בחרט שצר בו צורת העגל בהכרח הוא שיצא העגל הזה אבל ממה שהעיד עליו הכתוב שבמקום שאמר למשה ואומר להם למי זהב לבד הוא אמר פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם והביאו אלי ובמקום שאמר למשה ואשליכהו באש ויצא העגל הזה מעצמו הוא לקח את הזהב ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה נר' שמפני יראתו ממשה הוציא שקר מפיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341