נצטרע והיה שוחט כו'. בש"ר שהמצורע חשוב כמת שנ' אל נא תהי כמת ואומר בשנת מות המלך עוזיהו ולפי שאמרו לו חרטומיו אין לך רפואה אלא כשתשחוט מקטני ישראל ק"כ בבקר וק"כ בערב ותרחוץ בדמיהן שתי פעמים ביום והיה עושה כך לפיכך ויאנחו דאל"כ למה נאנחו אדרבה היה להם לשמוח מאחר שמת פרעה שגזר עליהם כל הגזרות הרעות דלעיל. ועוד שאמר בש"ר ותעל שועתם זעקתם אין כתיב כאן אלא שועתם כד"א ונפש חללים תשועו וכתיב וישמע אלהים את נאקתם נאקת החללים כמה דתימא ונאק נאקות חלל וכמה דתימא מעירמתי' ינאקו ונפש חללים תשוע אבל לא ידעתי איך יתיישב המדרש הזה על ויאנחו בני ישראל מן העבודה דלפי המדרש הזה ויאנחו בני ישראל סתמא מיבעי ליה שאז היינו מפרשים שנאנחו מחמת הגזרה הרעה של שחיטת הבנים לא מן העבודה:
קריאה במקור
מזרחי · שמות · פרק 2 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341