מזרחי · ויקרא · פרק 4 · פסוק 24

במקום אשר ישחט את העולה בצפון שהוא מפורש בעולה. וא"ת וכי מכאן אנו למדין והלא כבר נאמר בפרשת צו במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת כבר תרצו בזה בת"כ לקבעו חובה שלא תהא שחיטתו אלא בצפון ואם לא נשחט בצפון יהא פסול דאי מקרא דבמקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת ה"א למצוה אבל אם לא שחטה בצפון לא מעכבא השתא דהדר תנא ליה קרא דהכא לא שנה בו אלא לעכב והכי מפרשי לה בפרק איזהו מקומן ואם תאמר מנא להו לרז"ל לומר שלא שנה בו אלא לעכב דילמא לא שנה בו אלא לומר אותו בצפון ואין אחר בצפון דאי מקרא דבמקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת ה"א כל החטאות השתא דאתא האי קרא דושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה למדנו אותו בצפון ואין חטאת אחר בצפון כבר תרצו בזה בתורת כהנים עליך אמר קרא בחטאת יחיד ושחט את החטאת במקום העולה דהוה ליה למכתב ושחט אותה במקום העולה כדכתיב גבי כבשה מת"ל את החטאת לרבות כל החטאות שלא תהא שחיטתן אלא בצפון ומיהו עיכובא לא נפקא לן מיניה דאיכא למימר למצוה אצטריך דלא למעוטינהו מאותו דכתיב בשעיר נשיא ואם כן עכ"ל דקרא דושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה לא שנה בו אלא לעכב שאם לא נשחט בצפון יהא פסול והא דכתיב אותו דמשמע אותו ולא אחר מוקי לה בזבחים בפ' אי זהו מקומן לכדתניא אותו בצפון ולא שוחט בצפון ופירוש רש"י ולא שוחט בצפון אין צריך שיעמוד בצפון שאם רצה עומד בדרום אצל אמצע העזרה ששם נחלקים הצפון והדרום ומושיט ידו לדרום וישחוט דאי לאו אותו ה"א שוחט דומיא דמקבל מה מקבל עומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום וקבל בצפון פסול אף השוחט כן תלמוד לומר אותו אותו בצפון ואין שוחט בצפון שאם רצה עומד בדרום ושוחט בצפון:

חטאת הוא לשמו כשר שלא לשמו פסול. בת"כ ומייתי לה בפ"ק דזבחים ופרש"י דהוא משמע בהוייתו אם הוא בהוייתו כשר ואם לאו פסול פירוש אם שחט אותו לשם חטאת דהיינו כפי הוייתו שהביאו מתחילה לשם חטאתו אף ע"פ שמתחלה הביאו לשם חטאת חלב וכששחטו שחטו לשם חטאת דם כשרה ועולה לו אבל אם אינו בהוייתו שהביאו מתחלה לשם חטאתו וכששחטו שחטו לשם עולה שאינו בהוייתו פסולה לגמרי וכן שנינו בריש שחיטת קדשים כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובתן חוץ מן הפסח והחטאת וא"ת הרי אשם דכתיב ביה אשם הוא ותנן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין חוץ מן הפסח והחטאת הא אשם שנשחט שלא לשמו כשר כבר תרצו בגמרא ההוא הוא לאחר הקטרת אימורין הוא ופרש"י ולא ילפינן מיניה כדתניא אבל אשם לא נאמר בו הוא אלא לאחר הקטרת אימורים וליכא למימר בהקטרה דלבעי לשמו לעכב דהוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר דאין כפרה אלא בדם ואם תאמר הא באשם נמי אשכחן ביה הוא קודם הקטרת האימורין דכתיב קדש קדשים הוא קודם שחיטה כבר תירץ רש"י בזה דאפילו הכי לא ילפינן מיניה משום דלא משמע מיניה לשמו אלא כשכתוב הוא עם שם הקרבן כגון חטאת הוא אשם הוא והיכא דכתיב גבי אחת מעבודות הדם אבל גבי קדש קדשים דאותו הוא לא כתיבא עם שם הקרבן ולא גבי אחת מעבודות הדם לא דרשינן מיניה לשמו: