מזרחי · בראשית · פרק 33 · פסוק 5

מי אלה להיות שלך. הוצרך להוסיף מלת להיות על מלת לך מפני שאין פי' מי מה עד שנפרש מי אלה לך כמו מה אלה לך מפני שמלת מי לעולם מורה על האדם כמו מי הוא זה ואיזה הוא מי האיש הלזה ופי' מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי על מוליכי המנחה כדפרש"י ז"ל ופי' וירא יעקב את בני יוסף ויאמר מי אלה שפירשו בו רז"ל מהיכן יצאו אלה שאין ראויין לברכה אין מאמרם זה פי' של מי אלה רק טעמו אבל פי' מי אלה מי הם אלה כי כאשר ראה יעקב אבינו שנסתלקה ממנו הנבואה כשרצה לברכם חשב שמא הם עבדיו ילידי ביתו שאינם ראויים לברכה כי עיני ישראל כבדו מזוקן והראיה על זה מתשובת יוסף שאילו ידע יעקב שהם בני יוסף רק שהיה מסופק מהיכן יצאו שמא נולדו באסור מה טעם לתשובת יוסף בני הם האלהים נתנם בזה לעבדך מיבעי ליה ומאחר שמלת מי לעולם מורה על האדם א"א לפרש מי אלה לך כמו מה אלה לך רק מי הם אלה ונשארה מלת לך לבדה ואין מובן לה והוצרך להוסיף מלת להיות על מלת לך כדי שיהיה למלת לך דבקות עמה ופי' מי הם אלה להיות שלך כלו' מאי זה צד הם שלך מצד שהם בניך או מצד שהם עבדיך או ילידי ביתך והוא השיב האלהי' אשר תנן אלהים את עבדיך כלומר בני הם ולזה הטעם עצמו הוסיף מלת שהוא על מלת לך שבפסוק מי לך כל המחנה ואמר מי כל המחנה הזה אשר פגשתי שהוא לך כדי שיהיה לעלת לך דבקות עם מלת שהוא כי לולא תוספת מלת שהוא תשאר מלת לך לבדה מפני שמלת מי דבקה עם כל המחנה שהם מוליכי המנחה כלומר מי הם מוליכי המנחה הזאת והמפרש שאמר שהוסיף מלת להיות כדי שלא נטעה לפרש מי אלה לך שתי שאלות האחת מי אלה והשנית לך הם שזה א"א מפני שתשובת לך הם הוא הין או לאו לא הילדים אשר חנן אלהים את עבדך הוצרך להוסיף מלת להיות כדי שתהי' כלה שאלה אחת טועה הוא כי איך היה עולה על הדעת לפרש לך לשאלה והלא השאלה היא לעולם עם ה"א פתוחה בראש התיבה כמו הלנו אתה אם לצרינו גם תשובת האלהים אשר חנן אם אינה נופלת על שאלת לך הם היא נופל' על שאלת מי אלה וזאת התשובה תספיק גם לשאלת לך הם כי מאחר שהם בניו הם שלו בהכרח: