קרח הוא טהור הוא מטומאת נתקין שאינו נדון בסימני ראש וזקן שהן מקום שער אלא בסימני נגע עור בשר שער לבן ומחיה ופשיון. כדתניא בריש תורת כהנים דבר הלמד מענינו כיצד ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא יכול יהא טהור מכל טומאה כשהוא אומר וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם דבר למד מענינו שאינו טהור מכל טומאה אלא מטומאת נתקים בלבד פי' שכיון שנקרחו הראש והזקן טהרו מטומאת נתקים שהם בסימני שער צהוב ופשיון וחזרו להיות כעור הבשר שהן בסימני שער לבן ומחיה ופשיון ובד' מראות נגעים כדלקמן דאלו בנתקים בין שהיה מראהו עמוק בין שלא היה עמוק אם יש בו אחד מסימני טומאה טמא ואלו בנגעי עור בשר אף על פי שיש בו כל שלשה סימני טומאה יחד אינו טמא אלא בתוך ארבע מראות נגעים דהיינו מקרום ביצה ולמעלה ולא נאמר בנתקים עמוק אלא לומר לך מה מראה עמוק בידי שמים אף נתק בידי שמים להוציא שנתקו אדם שהוא טהור אף על פי שיש בו שני סימנים של טומאה יחד:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 13 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341